¹ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

¹Och HERREN såg till Sara, såsom han hade lovat, och HERREN gjorde med Sara såsom han hade sagt.

²ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃

²Sara blev havande och födde åt Abraham en son på hans ålderdom, vid den bestämda tid som Gud hade sagt honom.

³ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃

³Och Abraham gav den son som var född åt honom, den som Sara hade fött åt honom, namnet Isak.

⁴וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

⁴Och Abraham omskar sin son Isak, när denne var åtta dagar gammal, såsom Gud hade bjudit honom.

⁵ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

⁵Och Abraham var hundra år gammal, när hans son Isak föddes åt honom.

⁶ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃

⁶Och Sara sade: »Gud har berett mig ett löje; var och en som får höra detta skall le mot mig.»

⁷ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃

⁷Och hon sade: »Vem skulle hava sagt Abraham att Sara skulle giva barn di? Och nu har jag fött honom en son på hans ålderdom!»

⁸ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃

⁸Och barnet växte upp och blev avvant; och den dag då Isak avvandes gjorde Abraham ett stort gästabud.

⁹ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃

⁹Då fick Sara se Hagars, den egyptiska kvinnans, son, som denna hade fött åt Abraham, leka och skämta;

¹⁰ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃

¹⁰och hon sade till Abraham: »Driv ut denna tjänstekvinna och hennes son, ty denna tjänstekvinnas son skall icke ärva med min son Isak.»

¹¹וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

¹¹Det talet misshagade Abraham mycket för hans sons skull.

¹²ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

¹²Men Gud sade till Abraham: »Du må icke för gossens och för din tjänstekvinnas skull låta detta misshaga dig. Lyssna till Sara i allt vad hon säger dig; ty genom Isak är det som säd skall uppkallas efter dig.

¹³וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

¹³Men också tjänstekvinnans son skall jag göra till ett folk, därför att han är din säd.»

¹⁴וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

¹⁴Bittida följande morgon tog Abraham bröd och en lägel med vatten och gav det åt Hagar; han lade det på hennes rygg och gav henne barnet med och lät henne gå. Och hon begav sig åstad och irrade omkring i Beer-Sebas öken.

¹⁵ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃

¹⁵Men när vattnet i lägeln hade tagit slut, kastade hon barnet ifrån sig under en buske

¹⁶ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃

¹⁶och gick bort och satte sig ett stycke därifrån, på ett bågskotts avstånd, ty hon tänkte: »Jag förmår icke se på, huru barnet dör.» Och där hon nu satt, på något avstånd, brast hon ut i gråt.

¹⁷וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃

¹⁷Då hörde Gud gossens röst, och Guds ängel ropade till Hagar från himmelen och sade till henne: »Vad fattas dig, Hagar? Frukta icke; ty Gud har hört gossens röst, där han ligger.

¹⁸קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃

¹⁸Gå och lyft upp gossen, och tag honom vid handen; jag skall göra honom till ett stort folk.»

¹⁹ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃

¹⁹Och Gud öppnade hennes ögon, så att hon blev varse en vattenbrunn. Och hon gick dit och fyllde sin lägel med vatten och gav gossen att dricka.

²⁰ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

²⁰Och Gud var med gossen, och han växte upp och bodde i öknen och blev med tiden en bågskytt.

²¹וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃

²¹Han bodde i öknen Paran; och hans moder tog en hustru åt honom från Egyptens land.

²²ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃

²²Vid den tiden kom Abimelek med Pikol, sin härhövitsman, och talade med Abraham och sade: »Gud är med dig i allt vad du gör.

²³ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃

²³Så lova mig nu här med ed vid Gud att du icke skall göra dig skyldig till något svek mot mig eller mina barn och efterkommande, utan att du skall bevisa mig och det land där du nu bor såsom främling samma godhet som jag har bevisat dig.»

²⁴ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

²⁴Abraham sade: »Det vill jag lova dig.»

²⁵והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

²⁵Dock gjorde Abraham Abimelek förebråelser angående en vattenbrunn som Abimeleks tjänare hade tagit ifrån honom.

²⁶ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

²⁶Men Abimelek svarade: »Jag vet icke vem som har gjort detta; själv har du ingenting sagt mig, och jag har icke hört något därom förrän i dag.»

²⁷ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

²⁷Då tog Abraham får och fäkreatur och gav åt Abimelek; och de slöto förbund med varandra.

²⁸ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃

²⁸Men Abraham ställde sju lamm av hjorden avsides.

²⁹ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

²⁹Då sade Abimelek till Abraham: »Vad betyda de sju lammen som du har ställt där avsides?»

³⁰ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃

³⁰Han svarade: »Dessa sju lamm skall du taga emot av mig, för att detta må vara mig till ett vittnesbörd därom att det är jag som har grävt denna brunn.»

³¹על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

³¹Därav kallades det stället Beer-Seba, eftersom de båda där gingo eden.

³²ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃

³²När de så hade slutit förbund vid Beer-Seba, stodo Abimelek och hans härhövitsman Pikol upp och vände tillbaka till filistéernas land.

³³ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃

³³Och Abraham planterade en tamarisk vid Beer-Seba och åkallade där HERRENS, den evige Gudens, namn.

³⁴ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃

³⁴Och Abraham bodde i filistéernas land en lång tid.