¹ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה׃

¹Och Sara blev ett hundra tjugusju år gammal; så gammal blev Sara.

²ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה׃

²Och Sara dog i Kirjat-Arba, det är Hebron, i Kanaans land. Och Abraham kom och höll dödsklagan efter Sara och begrät henne.

³ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר׃

³Därefter stod Abraham upp och gick bort ifrån den döda och talade så till Hets barn:

⁴גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני׃

⁴»Jag är en främling och gäst hos eder. Låten mig nu få en egen grav hos eder, så att jag kan föra min döda dit och begrava henne.»

⁵ויענו בני חת את אברהם לאמר לו׃

⁵Då svarade Hets barn Abraham och sade till honom:

⁶שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך׃

⁶»Hör oss, herre. Du är en Guds hövding bland oss; begrav din döda i den förnämligaste av våra gravar. Ingen av oss skall vägra att giva dig sin grav till att där begrava din döda.»

⁷ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת׃

⁷Men Abraham stod upp och bugade sig för landets folk, Hets barn;

⁸וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר׃

⁸och han talade med dem och sade: »Om I tillstädjen att jag för ut min döda och begraver henne, så hören mig och läggen eder ut för mig hos Efron, Sohars son,

⁹ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר׃

⁹så att han giver mig den grotta i Makpela, som tillhör honom, och som ligger vid ändan av hans åker. Mot full betalning i eder krets må han giva mig den till egen grav.»

¹⁰ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר׃

¹⁰Men Efron satt där bland Hets barn. Och Efron, hetiten, svarade Abraham i närvaro av Hets barn, alla som bodde inom hans stadsport; han sade:

¹¹לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך׃

¹¹»Icke så, min herre. Hör mig: Jag skänker dig åkern; grottan som finnes där skänker jag dig ock; jag skänker dig den inför mina landsmäns ögon; begrav där din döda.»

¹²וישתחו אברהם לפני עם הארץ׃

¹²Men Abraham bugade sig för landets folk;

¹³וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה׃

¹³och han talade till Efron i närvaro av landets folk och sade: »Värdes dock höra mig. Jag vill betala åkerns värde; tag emot det av mig, och låt mig där begrava min döda.»

¹⁴ויען עפרון את אברהם לאמר לו׃

¹⁴Då svarade Efron Abraham och sade till honom:

¹⁵אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר׃

¹⁵»Min herre, hör mig. Ett jordstycke till ett värde av fyra hundra siklar silver, vad betyder det mellan mig och dig? Begrav du din döda.»

¹⁶וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר׃

¹⁶Och Abraham förstod Efron och vägde upp åt honom den summa som Efron hade uppgivit i närvaro av Hets barn, fyra hundra siklar silver, sådant silver som var gångbart i handel.

¹⁷ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב׃

¹⁷Så skedde det att Efrons åker i Makpela, gent emot Mamre, själva åkern med grottan som fanns där och alla träd på åkern, så långt dess område sträckte sig runt omkring, blev överlåten åt Abraham till egendom

¹⁸לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו׃

¹⁸inför Hets barns ögon, inför alla som bodde inom hans stadsport.

¹⁹ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען׃

¹⁹Därefter begrov Abraham sin hustru Sara i grottan på åkern i Makpela, gent emot Mamre, det är Hebron, i Kanaans land.

²⁰ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת׃

²⁰Åkern med grottan som fanns där blev så av Hets barn överlåten åt Abraham till egen grav.