¹ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים׃

¹Och Jakob kallade sina söner till sig och sade: Församlen eder, på det att jag må förkunna eder vad som skall hända eder i kommande dagar:

²הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם׃

²Kommen tillhopa och hören, I Jakobs söner; hören på eder fader Israel.

³ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃

³Ruben, min förstfödde är du, min kraft och min styrkas förstling, främst i myndighet och främst i makt.

⁴פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃

⁴Du sjuder över såsom vatten, du skall icke bliva den främste, ty du besteg din faders läger; då gjorde du vad skändligt var. Ja, min bädd besteg han!

⁵שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃

⁵Simeon och Levi äro bröder; deras vapen äro våldets verktyg.

⁶בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור׃

⁶Min själ inlåte sig ej i deras råd, min ära tage ingen del i deras samkväm; ty i sin vrede dräpte de män, och i sitt överdåd stympade de oxar.

⁷ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃

⁷Förbannad vare deras vrede, som är så våldsam, och deras grymhet, som är så hård! Jag skall förströ dem i Jakob, jag skall förskingra dem i Israel.

⁸יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃

⁸Dig, Juda, dig skola dina bröder prisa; din hand skall vara på dina fienders nacke, för dig skola din faders söner buga sig.

⁹גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃

⁹Ett ungt lejon är Juda; från rivet byte har du dragit ditupp, min son. Han har lagt sig ned, han vilar såsom ett lejon, såsom en lejoninna -- vem vågar oroa honom?

¹⁰לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃

¹⁰Spiran skall icke vika ifrån Juda, icke härskarstaven ifrån hans fötter, till dess han kommer till Silo och folken bliva honom hörsamma.

¹¹אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה׃

¹¹Han binder vid vinträdet sin åsna, vid ädla rankan sin åsninnas fåle. Han tvår sina kläder i vin, sin mantel i druvors blod.

¹²חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב׃

¹²Hans ögon äro dunkla av vin och hans tänder vita av mjölk.

¹³זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן׃

¹³Sebulon skall bo vid havets strand, vid stranden, där skeppen ligga; sin sida skall han vända mot Sidon.

¹⁴יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃

¹⁴Isaskar är en stark åsna, som ligger i ro i sin inhägnad.

¹⁵וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד׃

¹⁵Och han såg att viloplatsen var god, och att landet var ljuvligt; då böjde han sin rygg under bördor och blev en arbetspliktig tjänare.

¹⁶דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃

¹⁶Dan skall skaffa rätt åt sitt folk, han såväl som någon av Israels stammar.

¹⁷יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור׃

¹⁷Dan skall vara en orm på vägen, en huggorm på stigen, en som biter hästen i foten, så att ryttaren faller baklänges av.

¹⁸לישועתך קויתי יהוה׃

¹⁸HERRE, jag bidar efter din frälsning!

¹⁹גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃

¹⁹Gad skall trängas av skaror, men själv skall han tränga dem på hälarna.

²⁰מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך׃

²⁰Från Aser kommer fetma, honom till mat; konungsliga läckerheter har han att giva.

²¹נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר׃

²¹Naftali är en snabb hind; han har sköna ord att giva.

²²בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור׃

²²Ett ungt fruktträd är Josef, ett ungt fruktträd vid källan; dess grenar nå upp över muren.

²³וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃

²³Bågskyttar oroa honom, de skjuta på honom och ansätta honom;

²⁴ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃

²⁴dock förbliver hans båge fast, och hans händer och armar spänstiga, genom dens händer, som är den Starke i Jakob, genom honom som är herden, Israels klippa,

²⁵מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃

²⁵genom din faders Gud -- han skall hjälpa dig. genom den Allsmäktige -- han skall välsigna dig med välsignelser från himmelen därovan, välsignelser från djupet som utbreder sig därnere, välsignelser från bröst och sköte.

²⁶ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃

²⁶Din faders välsignelser nå högt, högre än mina förfäders välsignelser, de nå upp till de eviga höjdernas härlighet. De skola komma över Josefs huvud, över dens hjässa, som är en furste bland sina bröder.

²⁷בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃

²⁷Benjamin är en glupande ulv; om morgonen förtär han rov, och om aftonen utskiftar han byte.»

²⁸כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃

²⁸Alla dessa äro Israels stammar, tolv till antalet, och detta är vad deras fader talade till dem, när han välsignade dem; åt var och en av dem gav han sin särskilda välsignelse.

²⁹ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי׃

²⁹Och han bjöd dem och sade till dem: »Jag skall nu samlas till mitt folk; begraven mig bredvid mina fäder, i grottan på hetiten Efrons åker,

³⁰במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר׃

³⁰i den grotta som ligger på åkern i Makpela, gent emot Mamre, i Kanaans land, den åker som Abraham köpte till egen grav av hetiten Efron,

³¹שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה׃

³¹där de hava begravit Abraham och hans hustru Sara, där de ock hava begravit Isak och hans hustru Rebecka, och där jag själv har begravit Lea,

³²מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת׃

³²på den åkern som jämte grottan där köptes av Hets barn.»

³³ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו׃

³³När Jakob hade givit sina söner denna befallning, drog han sina fötter upp i sängen; och han gav upp andan och blev samlad till sina fäder.