¹כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

¹Ty lagen innehåller en skugga av det tillkommande goda, men framställer icke tingen i deras verkliga gestalt; därför kan den aldrig genom de offer som ständigt frambäras, år efter år på samma sätt, fullkomna dem som framträda med sådana.

²כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃

²Annars skulle man väl hava upphört att offra, då ju de som så förrättade sin gudstjänst icke mer kunde veta med sig någon synd, sedan de en gång hade blivit renade.

³אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃

³Men just i offren ligger en årlig påminnelse om synd.

⁴כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

⁴Ty omöjligt är att tjurars och bockars blod skulle kunna borttaga synder.

⁵ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃

⁵Därför säger han vid sitt inträde i världen: »Slaktoffer och spisoffer begärde du icke, men en kropp beredde du åt mig;

⁶עולה וחטאה לא שאלת׃

⁶i brännoffer och syndoffer fann du icke behag.

⁷אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

⁷Då sade jag: 'Se, jag kommer -- i bokrullen är skrivet om mig -- för att göra din vilja, o Gud.'»

⁸אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃

⁸Sedan han först har sagt: »Slaktoffer och spisoffer, brännoffer och syndoffer begärde du icke, och i sådana fann du icke behag» -- och dock frambäras de efter lagen --

⁹אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃

⁹säger han vidare: »Se, jag kommer för att göra din vilja.» Så tager han bort det förra, för att sätta det andra i stället.

¹⁰וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃

¹⁰Och i kraft av denna »vilja» hava vi blivit helgade, därigenom att Jesu Kristi »kropp» en gång för alla har blivit offrad.

¹¹וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃

¹¹Och alla andra präster stå dag efter dag i sin tjänst och frambära gång på gång enahanda offer, som dock aldrig kunna borttaga synder;

¹²אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃

¹²men sedan denne har framburit ett enda offer för synderna, sitter han för beständigt på Guds högra sida

¹³וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃

¹³och väntar nu allenast på att »hans fiender skola bliva lagda honom till en fotapall».

¹⁴כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃

¹⁴Ty med ett enda offer har han för beständigt fullkomnat dem som bliva helgade.

¹⁵ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃

¹⁵Härom vittnar jämväl den helige Ande för oss. Ty sedan Herren hade sagt:

¹⁶זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

¹⁶»Detta är det förbund som jag skall sluta med dem i kommande dagar», säger han: »Jag skall lägga mina lagar i deras hjärtan, och i deras sinnen skall jag skriva dem»;

¹⁷ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

¹⁷och vidare: »Deras synder och deras orättfärdiga gärningar skall jag aldrig mer komma ihåg.»

¹⁸והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

¹⁸Men där förlåtelse för dessa är given, där behöves icke mer något offer för synd.

¹⁹ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

¹⁹Eftersom vi nu, mina bröder, hava en fast tillförsikt att få gå in i det allraheligaste i och genom Jesu blod,

²⁰דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

²⁰i det att han åt oss har invigt en ny och levande väg ditin genom förlåten -- det är genom sitt kött --

²¹ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

²¹och eftersom vi hava en stor överstepräst över Guds hus,

²²נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

²²så låtom oss med uppriktiga hjärtan gå fram i full trosvisshet, bestänkta till våra hjärtan och därigenom renade från ett ont samvete, och till kroppen tvagna med rent vatten.

²³נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

²³Låtom oss oryggligt hålla fast vid hoppets bekännelse, ty den som har givit oss löftet, han är trofast.

²⁴ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

²⁴Och låtom oss akta på varandra för att uppliva varandra till kärlek och goda gärningar;

²⁵ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

²⁵låtom oss icke övergiva vår församlingsgemenskap, såsom somliga hava för sed, utan må vi förmana varandra -- detta så mycket mer som I sen huru »dagen» nalkas.

²⁶כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

²⁶Ty om vi med berått mod synda, sedan vi hava undfått kunskapen om sanningen, så återstår icke mer något offer för våra synder,

²⁷כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

²⁷utan allenast en förskräcklig väntan på dom och glöden av en eld som skall förtära motståndarna.

²⁸הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

²⁸Den som föraktar Moses' lag, han skall »efter två eller tre vittnens utsago» dödas utan barmhärtighet;

²⁹מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃

²⁹huru mycket svårare straff tron I icke då att den skall anses värd, som förtrampar Guds Son och aktar förbundets blod för orent -- det i vilket han har blivit helgad -- och som smädar nådens Ande!

³⁰כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

³⁰Vi veta ju vem han är som sade: »Min är hämnden; jag skall vedergälla det», och åter: »Herren skall döma sitt folk.»

³¹מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

³¹Det är förskräckligt att falla i den levande Gudens händer.

³²אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃

³²Men kommen ihåg den förgångna tiden, då I, sedan ljuset hade kommit till eder, ståndaktigt uthärdaden mången lidandets kamp

³³פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃

³³och dels själva genom smälek och misshandling bleven gjorda till ett skådespel för världen, dels leden med andra som fingo genomgå sådant.

³⁴כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃

³⁴Ty I haven delat de fångnas lidanden och med glädje underkastat eder att bliva berövade edra ägodelar. I vissten nämligen att I haven en egendom som är bättre och bliver beståndande.

³⁵לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

³⁵Så kasten nu icke bort eder frimodighet, som ju har med sig stor lön.

³⁶כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃

³⁶I behöven nämligen ståndaktighet för att kunna göra Guds vilja och få vad utlovat är.

³⁷כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃

³⁷Ty »ännu en helt liten tid, så kommer den som skall komma, och han skall icke dröja;

³⁸הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

³⁸och min rättfärdige skall leva av tro. Men om någon drager sig undan, så finner min själ icke behag i honom».

³⁹אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃

³⁹Dock, vi höra icke till dem som draga sig undan, sig själva till fördärv; vi höra till dem som tro och så vinna sina själar.