¹משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃

¹Utsaga om Öknen vid havet. Likasom en storm som far fram i Sydlandet kommer det från öknen, från det fruktansvärda landet.

²חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

²En gruvlig syn har blivit mig kungjord: »Härjare härja, rövare röva. Drag upp, du Elam! Träng på, du Mediens folk! På all suckan vill jag göra slut.»

³על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

³Fördenskull darra nu mina länder, ångest griper mig, lik en barnaföderskas ångest; förvirring kommer över mig, så att jag icke kan höra, förskräckelse fattar mig, så att jag icke kan se.

⁴תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃

⁴Mitt hjärta är utom sig, jag kväljes av förfäran; skymningen, som jag längtade efter, vållar mig nu skräck.

⁵ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃

⁵Man dukar bord, man breder ut täcken, man äter och dricker. Nej, stån upp, I furstar; smörjen edra sköldar!

⁶כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃

⁶Ty så har Herren sagt till mig: »Gå och ställ ut en väktare; vad han får se, det må han förkunna.

⁷וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃

⁷Och om han ser ett tåg, ryttare par efter par, ett tåg av åsnor, ett tåg av kameler, då må han giva akt, noga giva akt.»

⁸ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃

⁸Och denne ropade, såsom ett lejon ryter: »Herre, här står jag på vakt beständigt, dagen igenom, och jag förbliver här på min post natt efter natt.

⁹והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃

⁹Och se, nu kommer här ett tåg av män, ryttare par efter par!» Och åter talade han och sade: »Fallet, fallet är Babel! Alla dess gudabeläten äro nedbrutna till jorden.»

¹⁰מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃

¹⁰O du mitt krossade, mitt söndertröskade folk, vad jag har hört av HERREN Sebaot, Israels Gud, det har jag förkunnat för eder.

¹¹משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃

¹¹Utsaga om Duma. Man ropar till mig från Seir: »Väktare, vad lider natten? Väktare, vad lider natten?»

¹²אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃

¹²Väktaren svarar: »Morgon har kommit, och likväl är det natt. Viljen I fråga mer, så frågen; kommen tillbaka igen.»

¹³משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃

¹³Utsaga över Arabien. Tagen natthärbärge i Arabiens vildmark, I karavaner från Dedan.

¹⁴לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃

¹⁴Må man komma emot de törstande och giva dem vatten. Ja, inbyggarna i Temas land gå de flyktande till mötes med bröd.

¹⁵כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃

¹⁵Ty de fly undan svärd, undan draget svärd, och undan spänd båge och undan krigets tunga.

¹⁶כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃

¹⁶Ty så har Herren sagt till mig: Om ett år, såsom dagakarlen räknar året, skall all Kedars härlighet vara förgången,

¹⁷ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃

¹⁷och föga skall då vara kvar av Kedars hjältars bågar, så många de äro. Ty så har HERREN, Israels Gud, talat.