¹בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃

¹Vid den tiden blev Hiskia dödssjuk; och profeten Jesaja, Amos' son, kom till honom och sade till honom: »Så säger HERREN: Beställ om ditt hus; ty du måste dö och skall icke tillfriskna.»

²ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה׃

²Då vände Hiskia sitt ansikte mot väggen och bad till HERREN.

³ויאמר אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃

³Och han sade: »Ack HERRE, tänk dock på huru jag har vandrat inför dig i trohet och med hängivet hjärta och gjort, vad gott är i dina ögon.» Och Hiskia grät bitterligen.

⁴ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר׃

⁴Då kom HERRENS ord till Jesaja: han sade:

⁵הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה׃

⁵»Gå och säg till Hiskia: Så säger HERREN, din fader Davids Gud: Jag har hört din bön, jag har sett dina tårar. Se, jag skall föröka din livstid med femton år;

⁶ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת׃

⁶jag skall ock rädda dig och denna stad ur den assyriske konungens hand. Ja, jag skall beskärma denna stad.

⁷וזה לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר׃

⁷Och detta skall för dig vara tecknet från HERREN därpå att HERREN skall göra, vad han nu har lovat:

⁸הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה׃

⁸se, solvisarskuggan, som nu på Ahas' solvisare har gått nedåt med solen, skall jag låta gå tio steg tillbaka.» Så gick solen tillbaka på solvisaren de tio steg, som den reda hade lagt till rygga.

⁹מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו׃

⁹En sång, skriven av Hiskia, Juda konung, när han hade varit sjuk och tillfrisknat från sin sjukdom:

¹⁰אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃

¹⁰Jag tänkte: Jag går hädan i mina bästa dagar, in genom dödsrikets portar; jag varder berövad återstoden av mina år.

¹¹אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל׃

¹¹Jag tänkte: Jag får icke mer se HERREN, HERREN i de levandes land. Hos dem som bo i förgängelsens rike får jag ej mer skåda människor.

¹²דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני׃

¹²Min hydda ryckes upp och flyttas bort ifrån mig såsom en herdes tält. Jag har vävt mitt liv till slut såsom en vävare sin väv, och jag skäres nu ned från bommen; innan dagen har gått över till natt, är du färdig med mig.

¹³שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני׃

¹³Jag måste ryta såsom ett lejon intill morgonen; så krossas alla bin i min kropp. Ja, innan dagen har gått över till natt, är du färdig med mig.

¹⁴כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני׃

¹⁴Jag klagade såsom en svala, såsom en trana, jag suckade såsom en duva; matta blickade mina ögon mot höjden: »HERRE, jag lider nöd; tag dig an min sak.»

¹⁵מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי׃

¹⁵Men vad skall jag väl säga, då han nu har talat till mig och själv utfört sitt verk? I ro får jag nu leva alla mina år till slut efter all min själs bedrövelse.

¹⁶אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃

¹⁶Herre, sådant länder till liv, min ande har i allo sitt liv därav. Och så helar du mig -- ja, giv mig liv!

¹⁷הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי׃

¹⁷Se till mitt bästa kom denna bittra bedrövelse över mig. I din kärlek räddade du min själ ifrån förintelsens grop, i det du kastade alla mina synder bakom din rygg.

¹⁸כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך׃

¹⁸Ty dödsriket tackar dig icke, döden prisar dig icke, och de som hava farit ned i graven hoppas ej mer på din trofasthet.

¹⁹חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך׃

¹⁹De som leva, de som leva, de tacka dig, såsom ock jag nu gör; och fäderna göra din trofasthet kunnig för barnen.

²⁰יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה׃

²⁰HERREN skall frälsa mig, och mina sånger skola vi då spela i alla våra livsdagar däruppe i HERRENS hus.

²¹ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי׃

²¹Och Jesaja tillsade, att man skulle taga en fikonkaka och lägga den såsom plåster på bulnaden, så skulle han tillfriskna.

²²ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה׃

²²Men Hiskia sade: »Vad för ett tecken gives mig därpå att jag skall få gå upp i HERRENS hus?»