¹אחי אל יהי משא פנים באמונתכם בישוע המשיח אדנינו אדון הכבוד׃

¹Mina bröder, menen icke att tron på vår Herre Jesus Kristus, den förhärligade, kan stå tillsammans med att hava anseende till personen.

²כי אם יבוא איש לבית כנסתכם וטבעת זהב על ידיו והוא לבוש לבשי מכלול וגם איש עני יבא שמה ובגדו מטנף׃

²Om till exempel i eder församling inträder en man med guldring på fingret och i präktiga kläder, och jämte honom inträder en fattig man i smutsiga kläder,

³ופניתם אל הלבוש לבשי מכלול ואמרתם לו שב לך הנה בטוב ולעני תאמרו עמד שם או שב פה מתחת להדם רגלי׃

³och I då vänden edra blickar till den som bär de präktiga kläderna och sägen till honom: »Sitt du här på denna goda plats», men däremot sägen till den fattige: »Stå du där», eller: »Sätt dig därnere vid min fotapall» --

⁴הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃

⁴haven I icke då kommit i strid med eder själva och blivit domare som döma efter orätta grunder?

⁵שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו׃

⁵Hören, mina älskade bröder: Har icke Gud utvald just dem som i världens ögon äro fattiga till att bliva rika i tro, och att få till arvedel det rike han har lovat åt dem som älska honom?

⁶ואתם הכלמתם את העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל בתי דין׃

⁶I åter haven visat förakt för den fattige. Är det då icke de rika som förtrycka eder, och är det icke just de, som draga eder inför domstolarna?

⁷הלא הם המגדפים את השם הטוב הנקרא עליכם׃

⁷Är det icke de, som smäda det goda namn som är nämnt över eder?

⁸הן בקימכם את המצוה המלכת על כלן כפי הכתוב ואהבת לרעך כמוך תיטיבו לעשות׃

⁸Om I, såsom skriften bjuder, fullgören den konungsliga lagen: »Du skall älska din nästa såsom dig själv», då gören I visserligen väl.

⁹אולם אם תשאו פנים תחטאו במעשיכם והתורה תוכיחכם כעברים אותה׃

⁹Men om I haven anseende till personen, så begån I synd och bliven av lagen överbevisade om att vara överträdare.

¹⁰כי איש אשר יקים את כל התורה ונכשל בדבר אחד הוא אשם אשם בכלם׃

¹⁰Ty om någon håller hela lagen i övrigt, men felar i ett, så är han skyldig till allt.

¹¹כי האמר לא תנאף גם הוא אמר לא תרצח ואם אינך נאף ואתה רוצח היה נהיית לעבר התורה׃

¹¹Densamme som sade: »Du skall icke begå äktenskapsbrott», han sade ju ock: »Du skall icke dräpa.» Om du nu visserligen icke begår äktenskapsbrott, men dräper, så är du dock en lagöverträdare.

¹²כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על פי תורת החרות׃

¹²Talen och handlen så, som det höves människor vilka skola dömas genom frihetens lag.

¹³כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃

¹³Ty domen skall utan barmhärtighet drabba den som icke har visat barmhärtighet; barmhärtighet åter kan frimodigt träda fram inför domen.

¹⁴אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו׃

¹⁴Mina bröder, vartill gagnar det, om någon säger sig hava tro, men icke har gärningar? Icke kan väl tron frälsa honom?

¹⁵אח או אחות אם יהיו בעירם ובחסר לחם יומם׃

¹⁵Om någon, vare sig en broder eller en syster, saknade kläder och vore utan mat för dagen

¹⁶ואיש מכם יאמר אליהם לכו לשלום והתחממו ושבעו ולא תתנו להם די מחסור גופם מה תועיל זאת׃

¹⁶och någon av eder då sade till denne: »Gå i frid, kläd dig varmt, och ät dig mätt» -- vartill gagnade detta, såframt han icke därjämte gåve honom vad hans kropp behövde?

¹⁷ככה גם האמונה אם אין בה מעשים מתה היא בעצמה׃

¹⁷Så är ock tron i sig själv död, om den icke har med sig gärningar.

¹⁸אך יאמר איש אתה יש לך אמונה ואני יש לי מעשים הראני נא את אמונתך מתוך מעשיך ואני אראך מתוך מעשי את אמוני׃

¹⁸Nu torde någon säga: »Du har ju tro?» -- »Ja, och jag har också gärningar; visa mig du din tro utan gärningar, så vill jag genom mina gärningar visa dig min tro.»

¹⁹אתה מאמין כי האלהים אחד הוא הטיבות גם השדים מאמינים בו ורעדים׃

¹⁹Du tror att Gud är en. Däri gör du rätt; också de onda andarna tro det och bäva.

²⁰ואתה איש בער התחפץ לדעת כי האמונה בבלי מעשים מתה היא׃

²⁰Men vill du då förstå, du fåkunniga människa, att tron utan gärningar är till intet gagn!

²¹אברהם אבינו הלא במעשיו נצדק בהעלתו את יצחק בנו על המזבח׃

²¹Blev icke Abraham, vår fader, rättfärdig av gärningar, när han frambar sin son Isak på altaret?

²²הנך ראה כי היתה האמונה עזרת למעשיו ומתוך המעשים השלמה האמונה׃

²²Du ser alltså att tron samverkade med hans gärningar, och av gärningarna blev tron fullkomnad,

²³וימלא הכתוב האמר והאמן אברהם ביהוה ותחשב לו לצדקה ויקרא אהב יהוה׃

²³och så fullbordades det skriftens ord som säger: »Abraham trodde Gud, och det räknades honom till rättfärdighet»; och han blev kallad »Guds vän».

²⁴הנכם ראים כי במעשים יצדק האיש ולא באמונה לבדה׃

²⁴I sen alltså att det är av gärningar som en människa bliver rättfärdig, och icke av tro allenast.

²⁵וכן גם רחב הזונה הלא נצדקה במעשים באספה את המלאכים אל ביתה ותשלחם בדרך אחר׃

²⁵Och var det icke på samma sätt med skökan Rahab? Blev icke hon rättfärdig av gärningar, när hon tog emot sändebuden och sedan på en annan väg släppte ut dem?

²⁶כי כאשר הגוף בלי נשמה מת הוא כן גם האמונה בלי מעשים מתה היא׃

²⁶Ja, såsom kroppen utan ande är död, så är ock tron utan gärningar död.