¹ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃

¹Och HERREN sade till Mose: Säg till prästerna, Arons söner, säg till dem så: En präst får icke ådraga sig orenhet genom någon död bland sina fränder,

²כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃

²utom genom sina närmaste blodsförvanter: sin moder, sin fader, sin dotter, sin broder; son, sin dotter, sin broder;

³ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃

³så ock genom sin syster, om hon var jungfru och stod honom närmare och icke tillhörde någon man, i sådant fall må han ådraga sig orenhet genom henne.

⁴לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃

⁴Eftersom han är en herre bland sina fränder, får han icke ådraga sig orenhet och göra sig ohelig.

⁵לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃

⁵Prästerna skola icke raka någon del av sitt huvud skallig eller avraka kanten av sitt skägg eller rista något märke på sin kropp.

⁶קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃

⁶De skola vara helgade åt sin Guds och må icke ohelga sin Guds namn, ty de bära fram HERRENS eldsoffer sin Guds spis; därför skola de heliga.

⁷אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃

⁷Ingen av dem skall taga till hustru en sköka eller en vanärad kvinna, ej heller skall någon taga till hustru en kvinna som har blivit förskjuten av sin man, ty prästen är helgad åt sin Gud.

⁸וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃

⁸Därför skall du akta honom helig, ty han bär fram din Guds spis; han skall vara dig helig, ty jag, HERREN, som helgar eder, är helig.

⁹ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃

⁹Om en prästs dotter ohelgar sig genom skökolevnad, så ohelgar hon sin fader; hon skall brännas upp i eld.

¹⁰והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃

¹⁰Den som är överstepräst bland sina bröder, den på vilkens huvud smörjelseoljan har blivit utgjuten, och som har mottagit handfyllning till att ikläda sig prästkläderna, han skall icke hava sitt hår oordnat, ej heller riva sönder sina kläder;

¹¹ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃

¹¹och han skall icke gå in till någon död; icke ens genom sin fader eller genom sin moder får han ådraga sig orenhet.

¹²ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃

¹²Och ur helgedomen skall han icke gå ut, på det att han icke må ohelga sin Guds helgedom, ty hans Guds smörjelseolja, varmed han har blivit invigd, är på honom. Jag är HERREN.

¹³והוא אשה בבתוליה יקח׃

¹³Till hustru skall han taga en kvinna som är jungfru.

¹⁴אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃

¹⁴En änka eller en förskjuten hustru eller en vanärad kvinna, en sköka -- en sådan får han icke taga, utan en jungfru bland sina fränder skall han taga till hustru,

¹⁵ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃

¹⁵för att han icke må ohelga sin livsfrukt bland sina fränder; ty jag är HERREN, som helgar honom.

¹⁶וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁶Och HERREN talade till Mose och sade:

¹⁷דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃

¹⁷Tala till Aron och säg: Av dina avkomlingar i kommande släkten skall ingen som har något lyte träda fram för att frambära sin Guds spis.

¹⁸כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃

¹⁸Ingen skall träda fram, som har något lyte, varken en blind eller en halt, eller en som har lyte i ansiktet, eller som har någon lem för stor,

¹⁹או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃

¹⁹ingen som har brutit arm eller ben,

²⁰או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃

²⁰ingen som är puckelryggig eller förkrympt, eller som har fel på ögat, eller som har skabb eller annat utslag, eller som är snöpt.

²¹כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃

²¹Av prästen Arons avkomlingar skall ingen som har något lyte gå fram för att frambära HERRENS eldsoffer; han har ett lyte, han skall icke gå fram för att frambära sin Guds spis.

²²לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃

²²Sin Guds spis må han äta, både det som är högheligt och det som är heligt,

²³אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃

²³men eftersom han har ett lyte, skall han icke gå in till förlåten, ej heller skall han gå fram till altaret, på det att han icke må ohelga mina heliga ting; ty jag är HERREN, som helgar dem.

²⁴וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל׃

²⁴Och Mose talade detta till Aron och hans söner och alla Israels barn.