¹אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

¹Alldenstund många andra hava företagit sig att om de händelser, som bland oss hava timat, avfatta berättelser,

²כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

²i enlighet med vad som har blivit oss meddelat av dem som själva voro åsyna vittnen och ordets tjänare,

³חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

³så har ock jag, sedan jag grundligt har efterforskat allt ända ifrån begynnelsen, beslutit mig för att i följd och ordning skriva därom till dig, ädle Teofilus,

⁴למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

⁴så att du kan inse huru tillförlitliga de stycken äro, i vilka du har blivit undervisad.

⁵כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

⁵På den tid då Herodes var konung över Judeen levde en präst vid namn Sakarias, av Abias' »dagsavdelning». Denne hade till hustru en av Arons döttrar som hette Elisabet.

⁶ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

⁶De voro båda rättfärdiga inför Gud och vandrade ostraffligt efter alla Herrens bud och stadgar.

⁷ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

⁷Men de hade inga barn, ty Elisabet var ofruktsam; och båda voro de komna till hög ålder.

⁸ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

⁸Medan han nu en gång, när ordningen kom till hans avdelning, gjorde prästerlig tjänst inför Gud,

⁹וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

⁹hände det sig, vid den övliga lottningen om de prästerliga sysslorna, att det tillföll honom att gå in i Herrens tempel och tända rökelsen.

¹⁰וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

¹⁰Och hela menigheten stod utanför och bad, medan rökoffret förrättades.

¹¹וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

¹¹Då visade sig för honom en Herrens ängel, stående på högra sidan om rökelsealtaret.

¹²ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

¹²Och när Sakarias såg honom, blev han förskräckt, och fruktan föll över honom.

¹³ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

¹³Men ängeln sade till honom: »Frukta icke, Sakarias; ty din bön är hörd, och din hustru Elisabet skall föda dig en son, och honom skall du giva namnet Johannes.

¹⁴והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

¹⁴Och han skall bliva dig till glädje och fröjd, och många skola glädja sig över hans födelse.

¹⁵כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

¹⁵Ty han skall bliva stor inför Herren. Vin och starka drycker skall han icke dricka, och redan i sin moders liv skall han bliva uppfylld av helig ande.

¹⁶ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

¹⁶Och många av Israels barn skall han omvända till Herren, deras Gud.

¹⁷והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

¹⁷Han skall gå framför honom i Elias' ande och kraft, för att 'vända fädernas hjärtan till barnen' och omvända de ohörsamma till de rättfärdigas sinnelag, så att han skaffar åt Herren ett välberett folk.»

¹⁸ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

¹⁸Då sade Sakarias till ängeln: »Varav skall jag veta detta? Jag är ju själv gammal, och min hustru är kommen till hög ålder.»

¹⁹ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

¹⁹Ängeln svarade och sade till honom: »Jag är Gabriel, som står inför Gud, och jag är utsänd för att tala till dig och förkunna dig detta glada budskap.

²⁰והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

²⁰Och se, ända till den dag då detta sker skall du vara mållös och icke kunna tala, därför att du icke trodde mina ord, vilka dock i sin tid skola fullbordas.»

²¹והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

²¹Och folket stod och väntade på Sakarias och förundrade sig över att han så länge dröjde i templet;

²²ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

²²och när han kom ut, kunde han icke tala till dem. Då förstodo de att han hade sett någon syn i templet. Och han tecknade åt dem och förblev stum.

²³ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

²³Och när tiden för hans tjänstgöring hade gått till ända, begav han sig hem.

²⁴ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

²⁴Men efter den tiden blev hans hustru Elisabet havande och höll sig dold i fem månader;

²⁵ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

²⁵och hon sade: »Så har Herren gjort med mig nu, då han har sett till min smälek bland människorna, för att borttaga den.»

²⁶ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

²⁶I sjätte månaden blev ängeln Gabriel sänd av Gud till en stad i Galileen som hette Nasaret,

²⁷אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

²⁷till en jungfru som var trolovad med en man vid namn Josef, av Davids hus; och jungfruns namn var Maria.

²⁸ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

²⁸Och ängeln kom in till henne och sade: »Hell dig, du högtbenådade! Herren är med dig.»

²⁹והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

²⁹Men hon blev mycket förskräckt vid hans ord och tänkte på vad denna hälsning månde innebära.

³⁰ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

³⁰Då sade ängeln till henne: »Frukta icke, Maria; ty du har funnit nåd för Gud.

³¹והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

³¹Se, du skall bliva havande och föda en son, och honom skall du giva namnet Jesus.

³²והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

³²Han skall bliva stor och kallas den Högstes Son, och Herren Gud skall giva honom hans fader Davids tron.

³³ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

³³Och han skall vara konung över Jakobs hus till evig tid, och på hans rike skall ingen ände vara.»

³⁴ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

³⁴Då sade Maria till ängeln: »Huru skall detta ske? Jag vet ju icke av någon man.»

³⁵ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

³⁵Ängeln svarade och sade till henne: »Helig ande skall komma över dig, och kraft från den Högste skall överskygga dig; därför skall ock det heliga som varder fött kallas Guds Son.

³⁶והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

³⁶Och se, jämväl din fränka Elisabet har blivit havande och skall föda en son, nu på sin ålderdom; och detta är sjätte månaden för henne, som säges vara ofruktsam.

³⁷כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

³⁷Ty för Gud kan intet vara omöjligt.»

³⁸ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

³⁸Då sade Maria: »Se, jag är Herrens tjänarinna; ske mig såsom du har sagt.» Och ängeln lämnade henne.

³⁹ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

³⁹En av de närmaste dagarna stod Maria upp och begav sig skyndsamt till en stad i Judeen, uppe i bergsbygden.

⁴⁰ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

⁴⁰Och hon trädde in i Sakarias' hus och hälsade Elisabet.

⁴¹ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

⁴¹När då Elisabet hörde Marias hälsning, spratt barnet till i hennes liv; och Elisabet blev fylld av helig ande

⁴²ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

⁴²och brast ut och ropade högt och sade: »Välsignad vare du bland kvinnor, och välsignad din livsfrukt!

⁴³ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

⁴³Men varför sker mig detta, att min Herres moder kommer till mig?

⁴⁴כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

⁴⁴Se, när ljudet av din hälsning nådde mina öron, spratt barnet till av fröjd i mitt liv.

⁴⁵ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

⁴⁵Och salig är du, som trodde att det skulle fullbordas, som blev dig sagt från Herren.»

⁴⁶ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

⁴⁶Då sade Maria: »Min själ prisar storligen Herren,

⁴⁷ותגל רוחי באלהי ישעי׃

⁴⁷och min ande fröjdar sig i Gud, min Frälsare.

⁴⁸]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

⁴⁸Ty han har sett till sin tjänarinnas ringhet; och se, härefter skola alla släkten prisa mig salig.

⁴⁹]94-84[׃

⁴⁹Ty den Mäktige har gjort stora ting med mig, och heligt är hans namn.

⁵⁰וחסדו לדור דורים על יראיו׃

⁵⁰Hans barmhärtighet varar från släkte till släkte över dem som frukta honom.

⁵¹גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

⁵¹Han har utfört väldiga gärningar med sin arm, han har förskingrat dem som tänkte övermodiga tankar i sina hjärtan.

⁵²הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

⁵²Härskare har han störtat från deras troner, och ringa män har han upphöjt;

⁵³רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

⁵³hungriga har han mättat med sitt goda, och rika har han skickat bort med tomma händer.

⁵⁴תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

⁵⁴Han har tagit sig an sin tjänare Israel och tänkt på att bevisa barmhärtighet

⁵⁵כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

⁵⁵mot Abraham och mot hans säd till evig tid, efter sitt löfte till våra fäder.»

⁵⁶ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

⁵⁶Och Maria stannade hos henne vid pass tre månader och vände därefter hem igen.

⁵⁷וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

⁵⁷Så var nu för Elisabet tiden inne, då hon skulle föda; och hon födde en son.

⁵⁸וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

⁵⁸Och när hennes grannar och fränder fingo höra att Herren hade bevisat henne så stor barmhärtighet, gladde de sig med henne.

⁵⁹ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

⁵⁹Och på åttonde dagen kommo de för att omskära barnet; och de ville kalla honom Sakarias, efter hans fader.

⁶⁰ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

⁶⁰Men hans moder tog till orda och sade: »Ingalunda; han skall heta Johannes.»

⁶¹ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

⁶¹Då sade de till henne: »I din släkt finnes ju ingen som har det namnet.»

⁶²וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

⁶²Och de frågade hans fader genom tecken vad han ville att barnet skulle heta.

⁶³וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

⁶³Då begärde han en tavla och skrev dessa ord: »Johannes är hans namn.» Och alla förundrade sig.

⁶⁴ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

⁶⁴Men i detsamma öppnades hans mun, och hans tunga löstes, och han talade och lovade Gud.

⁶⁵ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

⁶⁵Och deras grannar betogos alla av häpnad, och ryktet om allt detta gick ut över Judeens hela bergsbygd.

⁶⁶וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

⁶⁶Och alla som hörde det lade märke därtill och sade: »Vad månde väl varda av detta barn?» Också var ju Herrens hand med honom.

⁶⁷וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

⁶⁷Och hans fader Sakarias blev uppfylld av helig ande och profeterade och sade:

⁶⁸ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

⁶⁸»Lovad vare Herren, Israels Gud, som har sett till sitt folk och berett det förlossning,

⁶⁹וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

⁶⁹och som har upprättat åt oss ett frälsningens horn i sin tjänare Davids hus,

⁷⁰כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

⁷⁰såsom han hade lovat genom sin forntida heliga profeters mun.

⁷¹ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

⁷¹Ty han ville frälsa oss från våra ovänner och ur alla våra motståndares hand,

⁷²לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

⁷²och så göra barmhärtighet med våra fäder och tänka på sitt heliga förbund,

⁷³את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

⁷³vad han med ed hade lovat för vår fader Abraham,

⁷⁴להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

⁷⁴Han ville beskära oss att få tjäna honom utan fruktan, frälsta ur våra ovänners hand,

⁷⁵בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

⁷⁵ja, att göra tjänst inför honom i helighet och rättfärdighet i alla våra dagar.

⁷⁶ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

⁷⁶Och du, barn, skall bliva kallad den Högstes profet, ty du skall gå framför Herren och bereda vägar för honom,

⁷⁷לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

⁷⁷till att giva hans folk kunskap om frälsning, i det att deras synder bliva dem förlåtna.

⁷⁸ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

⁷⁸Så skall ske för vår Guds förbarmande kärleks skull, som skall låta ett ljus gå upp och skåda ned till oss från höjden,

⁷⁹להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

⁷⁹för att 'skina över dem som sitta i mörker och dödsskugga' och så styra våra fötter in på fridens väg.»

⁸⁰ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃

⁸⁰Och barnet växte upp och blev allt starkare i anden. Och han vistades i öknen, intill den dag då han skulle träda fram för Israel.