¹ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃

¹Och de stodo upp, hela hopen, och förde honom till Pilatus.

²ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃

²Där begynte de anklaga honom och sade: »Vi hava funnit att denne man förleder vårt folk och vill förhindra att man giver kejsaren skatt, och att han säger sig vara Messias, en konung.»

³וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃

³Då frågade Pilatus honom och sade: Är du judarnas konung?» Han svarade honom och sade: »Du säger det själv.»

⁴ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃

⁴Men Pilatus sade till översteprästerna och till folket: »Jag finner intet brottsligt hos denne man.»

⁵והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃

⁵Då blevo de ännu ivrigare och sade: »Han uppviglar med sin lära folket i hela Judeen, allt ifrån Galileen och ända hit.»

⁶ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃

⁶När Pilatus hörde detta, frågade han om mannen var från Galileen.

⁷וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃

⁷Och då han fick veta att han var från det land som lydde under Herodes' välde, sände han honom bort till Herodes, som under dessa dalar också var i Jerusalem.

⁸וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃

⁸När Herodes fick se Jesus, blev han mycket glad, ty han hade sedan lång tid velat se honom; han hade nämligen hört talas om honom, och han hoppades nu att få se honom göra något tecken.

⁹וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃

⁹Men fastän han ställde ganska många frågor på Jesus, svarade denne honom intet.

¹⁰ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃

¹⁰Och översteprästerna och de skriftlärde stodo där och anklagade honom häftigt.

¹¹ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃

¹¹Men Herodes och hans krigsfolk bemötte honom med förakt och begabbade honom; och sedan de hade satt på honom en lysande klädnad, sände de honom tillbaka till Pilatus.

¹²ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃

¹²Och Herodes och Pilatus blevo den dagen vänner med varandra; Förut hade nämligen dem emellan rått ovänskap.

¹³ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃

¹³Sedan kallade Pilatus tillhopa översteprästerna och rådsherrarna och folket

¹⁴ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃

¹⁴och sade till dem: »I haven fört till mig denne man och sagt att han förleder folket; och jag har nu i eder närvaro anställt rannsakning med honom, men icke funnit honom skyldig till något av det som I anklagen honom för.

¹⁵וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃

¹⁵Och ej heller Herodes har funnit honom skyldig; han har ju sänt honom tillbaka till oss. I sen alltså att denne icke har gjort något som förtjänar döden.

¹⁶על כן איסרנו ואפטרנו׃

¹⁶Därför vill jag giva honom lös, medan jag har tuktat honom.»

¹⁷ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃

¹⁸Då skriade hela hopen och sade: »Hav bort denne, och giv oss Barabbas lös.»

¹⁸ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃

¹⁹(Denne man hade blivit kastad i fängelse på grund av ett upplopp, som hade ägt rum i staden, och för ett dråps skull.)

¹⁹והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃

²⁰Åter talade Pilatus till dem, ty han önskade att kunna giva Jesus lös.

²⁰ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃

²¹Men de ropade emot honom: »Korsfäst, korsfäst honom!»

²¹והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃

²²Då talade han till dem för tredje gången och frågade: »Vad ont har denne då gjort? Jag har icke funnit honom skyldig till något som förtjänar döden Därför vill jag giva honom lös, sedan jag har tuktat honom.»

²²ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃

²³Men de lågo över honom med höga rop och begärde att han skulle låta korsfästa honom; och deras rop blevo honom övermäktiga.

²³ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃

²⁴Då dömde Pilatus att så skulle ske, som de begärde.

²⁴ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃

²⁵Och han lösgav den man de begärde, den som hade blivit kastad i fängelse för upplopp och dråp; men Jesus utlämnade han, för att med honom skulle ske efter deras vilja.

²⁵ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃

²⁶När de sedan förde bort honom, fingo de fatt en man, Simon från Cyrene, som kom utifrån marken; på honom lade de korset, för att han skulle bära det efter Jesus.

²⁶וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃

²⁷Men en stor hop folk följde med honom, bland dem också kvinnor som jämrade sig och gräto över honom.

²⁷וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃

²⁸Då vände Jesus sig om till dem och sade: »I Jerusalems döttrar, gråten icke över mig, utan gråten över eder själva och över edra barn.

²⁸ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃

²⁹Ty se, den tid skall komma, då man skall säga: 'Saliga äro de ofruktsamma, de moderliv som icke hava fött barn, och de bröst som icke hava givit di.'

²⁹כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃

³⁰Då skall man begynna säga till: bergen: 'Fallen över oss', och till höjderna: 'Skylen oss.'

³⁰אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃

³¹Ty om han gör så med det friska trädet, vad skall icke då ske med det torra!»

³¹כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃

³²Jämväl två andra, två ogärningsmän, fördes ut för att avlivas tillika med honom.

³²וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃

³³Och när de hade kommit till den plats som kallades »Huvudskallen» korsfäste de honom där, så ock ogärningsmännen, den ene på högra sidan och den andre på vänstra.

³³ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃

³⁴Men Jesus sade. »Fader, förlåt dem; ty de veta icke vad de göra. Och de delade hans kläder mellan sig och kastade lott om dem. --

³⁴ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃

³⁵Men folket stod och såg därpå. Och jämväl rådsherrarna drevo gäck med honom och sade: »Andra har han hjälpt; nu må han hjälpa sig själv, om han är Guds Smorde, den utvalde.»

³⁵והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃

³⁶Också krigsmännen gingo fram och begabbade honom och räckte honom ättikvin

³⁶ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃

³⁷och sade: »Är du judarnas konung, så hjälp dig själv.»

³⁷ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃

³⁸Men över honom hade man ock satt upp en överskrift: »Denne är judarnas konung.»

³⁸וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃

³⁹Och en av de ogärningsmän som voro där upphängda smädade honom och sade: »Du är ju Messias; hjälp då dig själv och oss.»

³⁹ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃

⁴⁰Då tillrättavisade honom den andre och svarade och sade: »Fruktar icke heller du Gud, du som är under samma dom?

⁴⁰ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃

⁴¹Oss vederfares detta med all rätt, ty vi lida vad våra gärningar äro värda, men denne man har intet ont gjort.»

⁴¹והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃

⁴²Sedan sade han: »Jesus, tänk på mig, när du kommer i ditt rike.»

⁴²ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃

⁴³Han svarade honom: »Sannerligen säger jag dig: I dag skall du vara med mig i paradiset.»

⁴³ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃

⁴⁴Det var nu omkring sjätte timmen; då kom över hela landet ett mörker, som varade ända till nionde timmen,

⁴⁴ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

⁴⁵i det att solen miste sitt sken. Och förlåten i templet rämnade mitt itu.

⁴⁵ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃

⁴⁶Och Jesus ropade med hög röst och sade: »Fader, i dina händer befaller jag min ande.» Och när han hade sagt detta, gav han upp andan.

⁴⁶ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃

⁴⁷Men när hövitsmannen såg vad som skedde, prisade han Gud och sade: »Så var då denne verkligen en rättfärdig man!»

⁴⁷וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃

⁴⁸Och när allt folket, de som hade kommit tillsammans för att se härpå, sågo vad som skedde, slogo de sig för bröstet och vände hem igen.

⁴⁸וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃

⁴⁹Men alla hans vänner stodo på avstånd och sågo detta, bland dem också några kvinnor, de som hade följt med honom från Galileen.

⁴⁹וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃

⁵⁰Nu var där en rådsherre, vi namn Josef, en god och rättfärdig man,

⁵⁰והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃

⁵¹som icke hade samtyckt till deras rådslag och gärning. Han var från Arimatea, en stad i Judeen; och han väntade på Guds rike.

⁵¹אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃

⁵²Denne gick till Pilatus och utbad sig att få Jesu kropp.

⁵²ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃

⁵³Och han tog ned den och svepte den i en linneduk. Sedan lade han den i en grav som var uthuggen i klippan, och där ännu ingen hade varit lagd.

⁵³ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃

⁵⁴Det var då tillredelsedag, och sabbatsdagen begynte ingå.

⁵⁴ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃

⁵⁵Och de kvinnor, som med honom hade kommit från Galileen, följde efter och sågo graven och sågo huru hans kropp lades ned däri.

⁵⁵ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃

⁵⁶Sedan vände de hem igen och redde till välluktande kryddor och smörjelse; men på sabbaten voro de stilla, efter lagens bud.

⁵⁶ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃