¹ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃

¹Då han nu gick ut ur helgedomen, sade en av hans lärjungar till honom: »Mästare, se hurudana stenar och hurudana byggnader!»

²ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

²Jesus svarade honom: »Ja, du ser nu dessa stora byggnader; men här skall förvisso icke lämnas sten på sten; allt skall bliva nedbrutet.»

³וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃

³När han sedan satt på Oljeberget, mitt emot helgedomen, frågade honom Petrus och Jakob och Johannes och Andreas, då de voro allena:

⁴אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃

⁴»Säg oss när detta skall ske, och vad som bliver tecknet till att tiden är inne, då allt detta skall gå i fullbordan.»

⁵ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃

⁵Då begynte Jesus tala till dem och sade: »Sen till, att ingen förvillar eder.

⁶כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃

⁶Många skola komma under mitt namn och säga: 'Det är jag' och skola förvilla många.

⁷ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃

⁷Men när I fån höra krigslarm och rykten om krig, så förloren icke besinningen; sådant måste komma, men därmed är ännu icke änden inne.

⁸כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃

⁸Ja, folk skall resa sig upp mot folk och rike mot rike, och det skall bliva jordbävningar på den ena orten efter den andra, och hungersnöd skall uppstå; detta är begynnelsen till 'födslovåndorna'.

⁹אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃

⁹Men tagen I eder till vara. Man skall då draga eder inför domstolar, och I skolen bliva gisslade i synagogor och ställas fram inför landshövdingar och konungar, för min skull, till ett vittnesbörd för dem.

¹⁰והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃

¹⁰Men evangelium måste först bliva predikat för alla folk.

¹¹וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃

¹¹När man nu för eder åstad och drager eder inför rätta, så gören eder icke förut bekymmer om vad I skolen tala; utan vad som bliver eder givet i den stunden, det mån I tala. Ty det är icke I som skolen tala, utan den helige Ande.

¹²ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃

¹²Och den ene brodern skall då överlämna den andre till att dödas, ja ock fadern sitt barn; och barn skola sätta sig upp mot sina föräldrar och skola döda dem.

¹³והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

¹³Och I skolen bliva hatade av alla, för mitt namns skull. Men den som är ståndaktig intill änden, han skall bliva frälst.

¹⁴וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃

¹⁴Men när I fån se 'förödelsens styggelse' stå där han icke borde stå -- den som läser detta, han give akt därpå -- då må de som äro i Judeen fly bort till bergen,

¹⁵ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃

¹⁵och den som är på taket må icke stiga ned och gå in för att hämta något ur sitt hus,

¹⁶ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃

¹⁶och den som är ute på marken må icke vända tillbaka för att hämta sin mantel.

¹⁷ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃

¹⁷Och ve de som äro havande, eller som giva di på den tiden!

¹⁸אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃

¹⁸Men bedjen att det icke må ske om vintern.

¹⁹כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃

¹⁹Ty den tiden skall bliva 'en tid av vedermöda, så svår att dess like icke har förekommit allt ifrån världens begynnelse, från den tid då Gud skapade världen, intill nu', ej heller någonsin skall förekomma.

²⁰ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃

²⁰Och om Herren icke förkortade den tiden, så skulle intet kött bliva frälst; men för de utvaldas skull, för de människors skull, som han har utvalt, har han förkortat den tiden.

²¹ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃

²¹Och om någon då säger till eder: 'Se här är Messias', eller: 'Se där är han', så tron det icke.

²²כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃

²²Ty människor som falskeligen säga sig vara Messias skola uppstå, så ock falska profeter, och de skola göra tecken och under, för att, om möjligt, förvilla de utvalda.

²³ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃

²³Men tagen I eder till vara. Jag har nu sagt eder allt förut.

²⁴והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃

²⁴Men på den tiden, efter den vedermödan, skall solen förmörkas och månen upphöra att giva sitt sken,

²⁵והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃

²⁵och stjärnorna skola falla ifrån himmelen, och makterna i himmelen skola bäva.

²⁶ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃

²⁶Och då skall man få se 'Människosonen komma i skyarna' med stor makt och härlighet.

²⁷ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃

²⁷Och han skall då sända ut sina änglar och församla sina utvalda från de fyra väderstrecken, från jordens ända till himmelens ända.

²⁸למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃

²⁸Ifrån fikonträdet mån I här hämta en liknelse. När dess kvistar begynna att få save och löven spricka ut, då veten I att sommaren är nära.

²⁹כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃

²⁹Likaså, när I sen detta ske, då kunnen I ock veta att han är nära och står för dörren.

³⁰אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃

³⁰Sannerligen säger jag eder: Detta släkte skall icke förgås, förrän allt detta sker.

³¹השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

³¹Himmel och jord skola förgås, men mina ord skola icke förgås.

³²אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃

³²Men om den dagen och den stunden vet ingen något, icke änglarna i himmelen, icke ens Sonen -- ingen utom Fadern.

³³ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃

³³Tagen eder till vara, vaken; ty I veten icke när tiden är inne.

³⁴והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃

³⁴Såsom när en man reser utrikes och lämnar sitt hus och giver sina tjänare makt och myndighet däröver, åt var och en hans särskilda syssla, och därvid ock bjuder portvaktaren att vaka.

³⁵לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃

³⁵likaså bjuder jag eder: Vaken; ty I veten icke när husets herre kommer, om han kommer på aftonen eller vid midnattstiden eller i hanegället eller på morgonen;

³⁶פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃

³⁶vaken, så att han icke finner eder sovande, när han oförtänkt kommer.

³⁷ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃

³⁷Men vad jag säger till eder, det säger jag till alla: Vaken!»