¹וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃

¹Sedan nu översteprästerna, tillsammans med de äldste och de skriftlärde, hela Stora rådet, på morgonen hade fattat sitt beslut, läto de strax binda Jesus och förde honom bort och överlämnade honom åt Pilatus.

²וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃

²Då frågade Pilatus honom: »Är du judarnas konung?» Han svarade honom och sade: »Du säger det själv.»

³וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃

³Och översteprästerna framställde många anklagelser mot honom.

⁴ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃

⁴Pilatus frågade honom då åter och sade: »Svarar du intet? Du hör ju huru mycket det är som de anklaga dig för.»

⁵וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃

⁵Men Jesus svarade intet mer, så att Pilatus förundrade sig.

⁶ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃

⁶Nu plägade han vid högtiden giva dem en fånge lös, den som de begärde.

⁷ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃

⁷Och där fanns då en man, han som kallades Barabbas, vilken satt fängslad jämte de andra som hade gjort upplopp och under upploppet begått dråp.

⁸וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃

⁸Folket kom ditupp och begynte begära att han skulle göra åt dem såsom han plägade göra.

⁹ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃

⁹Pilatus svarade dem och sade: »Viljen I att jag skall giva eder 'judarnas konung' lös?»

¹⁰כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃

¹⁰Han förstod nämligen att det var av avund som översteprästerna hade dragit Jesus inför rätta.

¹¹וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃

¹¹Men översteprästerna uppeggade folket till att begära att han hellre skulle giva dem Barabbas lös.

¹²ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃

¹²När alltså Pilatus åter tog till orda och frågade dem: »Vad skall jag då göra med den som I kallen 'judarnas konung'?»,

¹³ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃

¹³så skriade de åter: »Korsfäst honom!»

¹⁴ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃

¹⁴Men Pilatus frågade dem: »Vad ont har han då gjort?» Då skriade de ännu ivrigare: »Korsfäst honom!»

¹⁵ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃

¹⁵Och eftersom Pilatus ville göra folket till viljes, gav han dem Barabbas lös; men Jesus lät han gissla och utlämnade honom sedan till att korsfästas.

¹⁶ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃

¹⁶Och krigsmännen förde honom in i palatset, eller pretoriet, och kallade tillhopa hela den romerska vakten.

¹⁷וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃

¹⁷Och de klädde på honom en purpurfärgad mantel och vredo samman en krona av törnen och satte den på honom.

¹⁸ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃

¹⁸Sedan begynte de hälsa honom: »Hell dig, judarnas konung!»

¹⁹ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃

¹⁹Och de slogo honom i huvudet med ett rör och spottade på honom; därvid böjde de knä och gåvo honom sin hyllning.

²⁰ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃

²⁰Och när de hade begabbat honom, klädde de av honom den purpurfärgade manteln och satte på honom hans egna kläder och förde honom ut för att korsfästa honom.

²¹ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃

²¹Och en man som kom utifrån marken gick där fram, Simon från Cyrene, Alexanders och Rufus' fader; honom tvingade de att gå med och bära hans kors.

²²ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃

²²Och de förde honom till Golgataplatsen (det betyder huvudskalleplatsen).

²³ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃

²³Och de räckte honom vin, blandat med myrra, men han tog icke emot det.

²⁴ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃

²⁴Och de korsfäste honom och delade sedan hans kläder mellan sig, genom att kasta lott om vad var och en skulle få.

²⁵ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃

²⁵Och det var vid tredje timmen som de korsfäste honom.

²⁶ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃

²⁶Och den överskrift som man hade satt upp över honom, för att angiva vad han var anklagad för, hade denna lydelse: »Judarnas konung.»

²⁷ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃

²⁷Och de korsfäste med honom två rövare, den ene på hans högra sida och den andre på hans vänstra.

²⁸וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃

²⁹והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃

²⁹Och de som gingo där förbi bespottade honom och skakade huvudet och sade: »Tvi dig, du som 'bryter ned templet och bygger upp det igen inom tre dagar'!

³⁰הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃

³⁰Hjälp dig nu själv, och stig ned från korset.»

³¹וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃

³¹Sammalunda talade ock översteprästerna, jämte de skriftlärde, begabbande ord med varandra och sade: »Andra har han hjälpt; sig själv kan han icke hjälpa.

³²המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃

³²Han som är Messias, Israels konung, han stige nu ned från korset, så att vi få se det och tro.» Också de män som voro korsfästa med honom smädade honom.

³³ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

³³Men vid sjätte timmen kom över hela landet ett mörker, som varade ända till nionde timmen.

³⁴ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃

³⁴Och vid nionde timmen ropade Jesus med hög röst: »Eloi, Eloi, lema sabaktani?»; det betyder: »Min Gud, min Gud, varför har du övergivit mig?»

³⁵ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃

³⁵Då några av dem som stodo där bredvid hörde detta, sade de: »Hör, han kallar på Elias.»

³⁶וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃

³⁶Men en av dem skyndade fram och fyllde en svamp med ättikvin och satte den på ett rör och gav honom att dricka, i det han sade: »Låt oss se om Elias kommer och tager honom ned.»

³⁷וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃

³⁷Men Jesus ropade med hög röst och gav upp andan.

³⁸ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃

³⁸Då rämnade förlåten i templet i två stycken, uppifrån och ända ned.

³⁹וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃

³⁹Men när hövitsmannen, som stod där mitt emot honom, såg att han på sådant sätt gav upp andan, sade han: »Förvisso var denne man Guds Son.»

⁴⁰וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃

⁴⁰Också några kvinnor stodo där på avstånd och sågo vad som skedde. Bland dessa voro jämväl Maria från Magdala och den Maria som var Jakob den yngres och Joses' moder, så ock Salome

⁴¹אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃

⁴¹-- vilka hade följt honom och tjänat honom, medan han var i Galileen -- därtill många andra kvinnor, de som med honom hade vandrat upp till Jerusalem.

⁴²ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃

⁴²Det var nu tillredelsedag (det är dagen före sabbaten), och det hade blivit afton.

⁴³ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃

⁴³Josef från Arimatea, en ansedd rådsherre och en av dem som väntade på Guds rike, tog därför nu mod till sig och gick in till Pilatus och utbad sig att få Jesu kropp.

⁴⁴ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃

⁴⁴Då förundrade sig Pilatus över att Jesus redan skulle vara död, och han kallade till sig hövitsmannen och frågade honom om det var länge sedan han hade dött.

⁴⁵וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃

⁴⁵Och när han av hövitsmannen hade fått veta huru det var, skänkte han åt Josef hans döda kropp.

⁴⁶והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃

⁴⁶Denne köpte då en linneduk och tog honom ned och svepte honom i linneduken och lade honom i en grav som var uthuggen i en klippa; sedan vältrade han en sten för ingången till graven.

⁴⁷ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃

⁴⁷Men Maria från Magdala och den Maria som var Joses' moder sågo var han lades.