1ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃
1Men när det hade blivit morgon, fattade alla översteprästerna och folkets äldste det beslutet angående Jesus, att de skulle döda honom.
2ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃
2Och de läto binda honom och förde honom bort och överlämnade honom åt Pilatus, landshövdingen.
3וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃
3När då Judas, som hade förrått honom, såg att han var dömd, ångrade han sig och bar de trettio silverpenningarna tillbaka till översteprästerna och de äldste
4חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃
4och sade: »Jag har syndat därigenom att jag har förrått oskyldigt blod.» Men de svarade: »Vad kommer det oss vid? Du får själv svara därför.»
5וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃
5Då kastade han silverpenningarna i templet och gick sin väg. Sedan gick han bort och hängde sig.
6ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃
6Men översteprästerna togo silverpenningarna och sade: »Det är icke lovligt att lägga dem i offerkistan, eftersom det är blodspenningar.»
7ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃
7Och sedan de hade fattat sitt beslut, köpte de för dem Krukmakaråkern till begravningsplats för främlingar.
8על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃
8Därför kallas den åkern ännu i dag Blodsåkern.
9אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃
9Så fullbordades det som var sagt genom profeten Jeremias, när han sade: »Och jag tog de trettio silverpenningarna -- priset för den man vilkens värde hade blivit bestämt, den som israelitiska män hade värderat --
10ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃
10och jag gav dem till betalning för Krukmakaråkern, i enlighet med Herrens befallning till mig.»
11וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃
11Men Jesus ställdes fram inför landshövdingen. Och landshövdingen frågade honom och sade: »Är du judarnas konung?» Jesus svarade honom: »Du säger det själv.»
12וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃
12Men när översteprästerna och de äldste framställde sina anklagelser mot honom, svarade han intet.
13ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃
13Då sade Pilatus till honom: »Hör du icke huru mycket de hava att vittna mot dig?»
14ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃
14Men han svarade honom icke på en enda fråga, så att landshövdingen mycket förundrade sig.
15ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃
15Nu var det sed att landshövdingen vid högtiden gav folket en fånge lös, vilken de ville.
16ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃
16Och man hade då en beryktad fånge, som hette Barabbas.
17ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃
17När de nu voro församlade, frågade Pilatus dem: »Vilken viljen I att jag skall giva eder lös, Barabbas eller Jesus, som kallas Messias?»
18כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃
18Han visste nämligen att det var av avund som man hade dragit Jesus inför rätta.
19ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃
19Och medan han satt på domarsätet, hade hans hustru sänt bud till honom och låtit säga: »Befatta dig icke med denne rättfärdige man; ty jag har i natt lidit mycket i drömmen för hans skull.»
20והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃
20Men översteprästerna och de äldste hade övertalat folket att begära Barabbas och låta förgöra Jesus.
21ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃
21När alltså landshövdingen nu frågade dem och sade: »Vilken av de två viljen I att jag skall giva eder lös?», så svarade de: »Barabbas.»
22ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃
22Då frågade Pilatus dem: »Vad skall jag då göra med Jesus, som kallas Messias?» De svarade alla: »Låt korsfästa honom.»
23ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃
23Men han frågade: »Vad ont har han då gjort?» Då skriade de ännu ivrigare: »Låt korsfästa honom.»
24ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃
24När nu Pilatus såg att han intet kunde uträtta, utan att larmet blev allt starkare, lät han hämta vatten och tvådde sina händer i folkets åsyn och sade: »Jag är oskyldig till denne mans blod. I fån själva svara därför.»
25ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃
25Och allt folket svarade och sade: »Hans blod komme över oss och över våra barn.»
26אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃
26Då gav han dem Barabbas lös; men Jesus lät han gissla och utlämnade honom sedan till att korsfästas.
27ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃
27Då togo landshövdingens krigsmän Jesus med sig in i pretoriet och församlade hela den romerska vakten omkring honom.
28ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃
28Och de togo av honom hans kläder och satte på honom en röd mantel
29וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃
29och vredo samman en krona av törnen och satte den på hans huvud, och i hans högra hand satte de ett rör. Sedan böjde de knä inför honom och begabbade honom och sade: »Hell dig, judarnas konung!»
30וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃
30Och de spottade på honom och togo röret och slogo honom därmed i huvudet.
31ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃
31Och när de så hade begabbat honom, klädde de av honom manteln och satte på honom hans egna kläder och förde honom bort till att korsfästas.
32ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃
32Då de nu voro på väg ditut, träffade de på en man från Cyrene, som hette Simon. Honom tvingade de att gå med och bära hans kors.
33ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃
33Och när de hade kommit till en plats som kallades Golgata (det betyder huvudskalleplats),
34ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃
34räckte de honom vin att dricka, blandat med galla; men då han hade smakat därpå, ville han icke dricka det.
35ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃
35Och när de hade korsfäst honom, delade de hans kläder mellan sig genom att kasta lott om dem.
36וישבו שמה וישמרו אותו׃
36Sedan sutto de där och höllo vakt om honom.
37וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃
37Och över hans huvud hade man satt upp en överskrift, som angav vad han var anklagad för, och den lydde så: »Denne är Jesus, judarnas konung.»
38ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
38Med honom korsfästes då ock två rövare, den ene på högra sidan och den andre på vänstra.
39והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃
39Och de som gingo där förbi bespottade honom och skakade huvudet
40ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃
40och sade: »Du som bryter ned templet och inom tre dagar bygger upp det igen, hjälp dig nu själv, om du är Guds Son, och stig ned från korset.»
41וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃
41Sammalunda talade ock översteprästerna, jämte de skriftlärde och de äldste, begabbande ord och sade:
42את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃
42»Andra har han hjälpt; sig själv kan han icke hjälpa. Han är ju Israels konung; han stige nu ned från korset, så vilja vi tro på honom.
43בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃
43Han har satt sin förtröstan på Gud, må nu han frälsa honom, om han har behag till honom, han har ju sagt: 'Jag är Guds Son.'»
44וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃
44På samma sätt smädade honom också rövarna som voro korsfästa med honom.
45ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
45Men vid sjätte timmen kom över hela landet ett mörker, som varade ända till nionde timmen.
46וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃
46Och vid nionde timmen ropade Jesus med hög röst och sade: »Eli, Eli, lema sabaktani?»; det betyder: »Min Gud, min Gud, varför har du övergivit mig?»
47ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃
47Men när några av dem som stodo där borde detta, sade de: »Han kallar på Elias.»
48וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃
48Och strax skyndade en av dem fram och tog en svamp och fyllde den med ättikvin och satte den på ett rör och gav honom att dricka.
49ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃
49Men de andra sade: »Låt oss se om Elias kommer och hjälper honom.»
50וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃
50Åter ropade Jesus med hög röst och gav upp andan.
51והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃
51Och se, då rämnade förlåten i templet i två stycken, uppifrån och ända ned, och jorden skalv, och klipporna rämnade,
52והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃
52och gravarna öppnades, och många avsomnade heligas kroppar stodo upp.
53ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃
53De gingo ut ur sina gravar och kommo efter hans uppståndelse in i den heliga staden och uppenbarade sig för många.
54ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃
54Men när hövitsmannen och de som med honom höllo vakt om Jesus sågo jordbävningen och det övriga som skedde, blevo de mycket förskräckta och sade: »Förvisso var denne Guds Son.»
55ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃
55Och många kvinnor som hade följt Jesus från Galileen och tjänat honom, stodo där på avstånd och sågo vad som skedde.
56ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃
56Bland dessa voro Maria från Magdala och den Maria som var Jakobs och Joses' moder, så ock Sebedeus' söners moder.
57ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃
57Men när det hade blivit afton, kom en rik man från Arimatea, vid namn Josef, som ock hade blivit en Jesu lärjunge;
58ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃
58denne gick till Pilatus och utbad sig att få Jesu kropp. Då bjöd Pilatus att man skulle lämna ut den åt honom.
59ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃
59Och Josef tog hans kropp och svepte den i en ren linneduk
60וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃
60och lade den i den nya grav som han hade låtit hugga ut åt sig i klippan; och sedan han hade vältrat en stor sten för ingången till graven, gick han därifrån.
61ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃
61Men Maria från Magdala och den andra Maria voro där, och de sutto gent emot graven.
62ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃
62Följande dag, som var dagen efter tillredelsedagen, församlade sig översteprästerna och fariséerna och gingo till Pilatus
63ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃
63och sade: »Herre, vi hava dragit oss till minnes att den villoläraren sade, medan han ännu levde: 'Efter tre dagar skall jag uppstå.'
64לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃
64Bjud fördenskull att man skyddar graven intill tredje dagen, så att hans lärjungar icke komma och stjäla bort honom, och sedan säga till folket att han har uppstått från de döda. Då bliver den sista villan värre än den första.»
65ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃
65Pilatus svarade dem: »Där haven I vakt; gån åstad och skydden graven så gott I kunnen.»
66וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃
66Och de gingo åstad och skyddade graven, i det att de icke allenast satte ut vakten, utan ock förseglade stenen.