¹למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל הארץ׃

¹För sångmästaren; en sång, en psalm. Höjen jubel till Gud, alla länder;

²זמרו כבוד שמו שימו כבוד תהלתו׃

²lovsjungen hans namns ära, given honom ära och pris.

³אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך׃

³Sägen till Gud: Huru underbara äro icke dina gärningar! För din stora makts skull visa dina fiender dig underdånighet.

⁴כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך יזמרו שמך סלה׃

⁴Alla länder skola tillbedja och lovsjunga dig; de skola lovsjunga ditt namn. Sela.

⁵לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם׃

⁵Kommen och sen vad Gud har gjort; underbara äro hans gärningar mot människors barn.

⁶הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו׃

⁶Han förvandlade havet till torrt land; till fots gingo de genom floden; då gladdes vi över honom.

⁷משל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירימו למו סלה׃

⁷Genom sin makt råder han evinnerligen, hans ögon giva akt på hedningarna; de gensträviga må icke förhäva sig. Sela.

⁸ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו׃

⁸Prisen, I folk, vår Gud, och låten hans lov ljuda högt;

⁹השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו׃

⁹ty han har beskärt liv åt vår själ och har icke låtit vår fot vackla.

¹⁰כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף׃

¹⁰Ty väl prövade de oss, o Gud, du luttrade oss, såsom silver luttras;

¹¹הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו׃

¹¹du förde oss in i fängelse, du lade en tung börda på vår rygg;

¹²הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה׃

¹²du lät människor fara fram över vårt huvud, vi måste gå genom eld och vatten. Men du har fört oss ut och vederkvickt oss.

¹³אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי׃

¹³Så kommer jag då till ditt hus med brännoffer, jag vill infria mina löften till dig,

¹⁴אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי׃

¹⁴dem till vilka mina låppar öppnade sig, och som min mun uttalade i min nöd.

¹⁵עלות מחים אעלה לך עם קטרת אילים אעשה בקר עם עתודים סלה׃

¹⁵Brännoffer av feta får vill jag frambära åt dig, med offerånga av vädurar; jag vill offra både tjurar och bockar. Sela.

¹⁶לכו שמעו ואספרה כל יראי אלהים אשר עשה לנפשי׃

¹⁶Kommen och hören, så vill jag förtälja för eder, I alla som frukten Gud, vad han har gjort mot min själ.

¹⁷אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני׃

¹⁷Till honom ropade jag med min mun, och lovsång var redan på min tunga.

¹⁸און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני׃

¹⁸Om jag hade förehaft något orätt i mitt hjärta, så skulle Herren icke höra mig.

¹⁹אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי׃

¹⁹Men Gud har hört mig, han har aktat på mitt bönerop.

²⁰ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי׃

²⁰Lovad vare Gud, som icke har förkastat min bön eller vänt ifrån mig sin nåd!