¹ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃

¹Om någon är svag i tron, så upptagen honom dock vänligt, utan att döma över andras betänkligheter.

²יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃

²Den ene har tro till att äta vad som helst, under det att den som är svag allenast äter vad som växer på jorden.

³האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃

³Den som äter må icke förakta den som icke äter. Ej heller må den som icke äter döma den som äter; ty Gud har upptagit honom,

⁴מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃

⁴och vem är du som dömer en annans tjänare? Om han står eller faller, det kommer allenast hans egen herre vid; men han skall väl bliva stående, ty Herren är mäktig att hålla honom stående.

⁵יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃

⁵Den ene gör skillnad mellan dag och dag, den andre håller alla dagar för lika; var och en vare fullt viss i sitt sinne.

⁶השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃

⁶Om någon särskilt aktar på någon dag, så gör han detta för Herren, och om någon äter, så gör han detta för Herren; han tackar ju Gud. Så ock, om någon avhåller sig från att äta, gör han detta för Herren, och han tackar Gud.

⁷כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃

⁷Ty ingen av oss lever för sig själv, och ingen dör för sig själv.

⁸כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃

⁸Leva vi, så leva vi för Herren; dö vi, så dö vi för Herren. Evad vi leva eller dö, höra vi alltså Herren till.

⁹כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃

⁹Ty därför har Kristus dött och åter blivit levande, att han skall vara herre över både döda och levande.

¹⁰ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃

¹⁰Men du, varför dömer du din broder? Och du åter, varför föraktar du din broder? Vi skola ju alla en gång stå inför Guds domstol.

¹¹כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃

¹¹Ty det är skrivet: »Så sant jag lever, säger Herren, för mig skola alla knän böja sig, och alla tungor skola prisa Gud.»

¹²הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃

¹²Alltså skall var och en av oss inför Gud göra räkenskap för sig själv.

¹³לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃

¹³Låtom oss därför icke mer döma varandra. Dömen hellre så, att ingen må för sin broder lägga en stötesten eller något som bliver honom till fall.

¹⁴ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃

¹⁴Jag vet väl och är i Herren Jesus viss om att intet i sig självt är orent; allenast om någon håller något för orent, så är det för honom orent.

¹⁵ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃

¹⁵Om nu genom din mat bekymmer vållas din broder, så vandrar du icke mer i kärleken. Bliv icke genom din mat till fördärv för den som Kristus har lidit döden för.

¹⁶לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃

¹⁶Låten alltså icke det goda som I haven fått bliva utsatt för smädelse.

¹⁷כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃

¹⁷Ty Guds rike består icke i mat och dryck, utan i rättfärdighet och frid och glädje i den helige Ande.

¹⁸והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃

¹⁸Den som häri tjänar Kristus, han är välbehaglig för Gud och håller provet inför människor.

¹⁹ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃

¹⁹Vi vilja alltså fara efter det som länder till frid och till inbördes uppbyggelse.

²⁰אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃

²⁰Bryt icke för mats skull ned Guds verk. Väl är allting rent, men om ätandet för någon är en stötesten, så bliver det för den människan till ondo;

²¹טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃

²¹du gör väl i att avhålla dig från att äta kött och dricka vin och från annat som för din broder bliver en stötesten.

²²יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃

²²Den tro du har må du hava för dig själv inför Gud. Salig är den som icke måste döma sig själv, när det gäller något som han har prövat vara rätt.

²³ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא,׃

²³Men om någon hyser betänkligheter och likväl äter, då är han dömd, eftersom det icke sker av tro. Ty allt som icke sker av tro, det är synd.