¹ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃

¹Vad skola vi då säga om Abraham, vår stamfader efter köttet?

²כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃

²Om Abraham blev rättfärdig av gärningar, så har han ju något att berömma sig av. Dock icke inför Gud.

³כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

³Ty vad säger skriften? »Abraham trodde Gud, och det räknades honom till rättfärdighet.»

⁴הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃

⁴Den som håller sig till gärningar, honom bliver lönen tillräknad icke på grund av nåd, utan på grund av förtjänst.

⁵אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃

⁵Men den som icke håller sig till gärningar, utan tror på honom som gör den ogudaktige rättfärdig, honom räknas hans tro till rättfärdighet.

⁶כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃

⁶Så prisar ock David den människa salig, som Gud tillräknar rättfärdighet, utan gärningar:

⁷אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

⁷»Saliga äro de vilkas överträdelser äro förlåtna, och vilkas synder äro överskylda.

⁸אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃

⁸Salig är den man som Herren icke tillräknar synd.»

⁹ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃

⁹Gäller nu detta ordet »salig» de omskurna allenast eller ock de oomskurna? Vi säga ju att »tron räknades Abraham till rättfärdighet».

¹⁰ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃

¹⁰Huru blev den honom då tillräknad? Skedde det sedan han hade blivit omskuren, eller medan han ännu var oomskuren? Det skedde icke sedan han hade blivit omskuren, utan medan han ännu var oomskuren.

¹¹ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃

¹¹Och han undfick omskärelsens tecken såsom ett insegel på den rättfärdighet genom tron, som han hade, medan han ännu var oomskuren. Ty så skulle han bliva en fader för alla oomskurna som tro, och så skulle rättfärdighet tillräknas dem.

¹²ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃

¹²Han skulle ock bliva en fader för omskurna, nämligen för sådana som icke allenast äro omskurna, utan ock vandra i spåren av den tro som vår fader Abraham hade, medan han ännu var oomskuren.

¹³כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃

¹³Det var nämligen icke genom lag som Abraham och hans säd undfick det löftet att han skulle få världen till arvedel; det var genom rättfärdighet av tro.

¹⁴כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃

¹⁴Ty om de som låta det bero på lag skola få arvedelen, så är tron till intet nyttig, och löftet är gjort om intet.

¹⁵כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃

¹⁵Vad lagen kommer åstad är ju vredesdom; men där ingen lag finnes, där finnes icke heller någon överträdelse.

¹⁶על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃

¹⁶Därför måste det bero på tro, för att det skulle vara av nåd, så att löftet kunde bliva beståndande för all hans säd, icke blott för dem som hörde till lagens folk, utan ock för dem som allenast hade Abrahams tro. Han är ju allas vår fader,

¹⁷ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃

¹⁷enligt detta skriftens ord: »Jag har bestämt dig till att bliva en fader till många folk»; han är detta inför den Gud som han trodde, inför honom som gör de döda levande och kallar på de ting som icke äro till, likasom voro de till.

¹⁸באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃

¹⁸Och där ingen förhoppning fanns, där hoppades han ändå och trodde; och han kunde så bliva »en fader till många folk», efter vad som var förutsagt: »Så skall din säd bliva.»

¹⁹ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃

¹⁹Och han försvagades icke i sin tro, när han betänkte huru hans egen kropp var såsom död -- han var ju omkring hundra år gammal -- och huru jämväl Saras moderliv var såsom dött.

²⁰ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃

²⁰Han tvivlade icke på Guds löfte i otro, utan blev fastmer starkare i sin tro; ty han ärade Gud

²¹וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃

²¹och var fullt viss om att vad Gud hade lovat, det var han också mäktig att hålla.

²²על כן גם נחשבה לו לצדקה׃

²²Därför räknades det honom ock till rättfärdighet.

²³ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃

²³Men att det så tillräknades honom, det är skrivet icke såsom gällde det allenast honom,

²⁴כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃

²⁴utan det skulle gälla också oss; ty det skall tillräknas jämväl oss, oss som tro på honom som från de döda uppväckte Jesus, vår Herre,

²⁵אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃

²⁵vilken utgavs för våra synders skull och uppväcktes för vår rättfärdiggörelses skull.