¹על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

¹Så finnes nu ingen fördömelse för dem som äro i Kristus Jesus.

²כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃

²Ty livets Andes lag har i Kristus Jesus gjort mig fri ifrån syndens och dödens lag.

³כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃

³Ty det som lagen icke kunde åstadkomma, i det den var försvagad genom köttet, det gjorde Gud, då han, för att borttaga synden, sände sin Son i syndigt kötts gestalt och fördömde synden i köttet.

⁴למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

⁴Så skulle lagens krav uppfyllas i oss, som vandra icke efter köttet, utan efter Anden.

⁵כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃

⁵Ty de som äro köttsliga, de hava sitt sinne vänt till vad köttet tillhör; men de som äro andliga, de hava sitt sinne vänt till vad Anden tillhör.

⁶כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃

⁶Och köttets sinne är död, medan Andens sinne är liv och frid.

⁷יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃

⁷Köttets sinne är nämligen fiendskap mot Gud, eftersom det icke är Guds lag underdånigt, ej heller kan vara det.

⁸ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃

⁸Men de som äro i ett köttsligt väsende kunna icke behaga Gud.

⁹ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃

⁹I åter ären icke i ett köttsligt väsende, utan i ett andligt, om eljest Guds Ande bor i eder; men den som icke har Kristi Ande, han hör icke honom till.

¹⁰ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃

¹⁰Om nu Kristus är i eder, så är väl kroppen hemfallen åt döden, för syndens skull, men Anden är liv, för rättfärdighetens skull.

¹¹ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃

¹¹Och om dens Ande, som uppväckte Jesus från de döda, bor i eder, så skall han som uppväckte Kristus Jesus från de döda göra också edra dödliga kroppar levande, genom sin Ande, som bor i eder.

¹²לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר׃

¹²Alltså, mina bröder, hava vi icke någon förpliktelse mot köttet, så att vi skola leva efter köttet.

¹³כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃

¹³Ty om i leven efter köttet, så skolen I dö; men om I genom ande döden kroppens gärningar, så skolen I leva.

¹⁴כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃

¹⁴Ty alla de som drivas av Guds Ande, de äro Guds barn.

¹⁵כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃

¹⁵I haven ju icke fått en träldomens ande, så att I åter skullen känna fruktan; I haven fått en barnaskapets ande, i vilken vi ropa: »Abba! Fader!»

¹⁶והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃

¹⁶Anden själv vittnar med vår ande att vi äro Guds barn.

¹⁷ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃

¹⁷Men äro vi barn, så äro vi ock arvingar, nämligen Guds arvingar och Kristi medarvingar, om vi eljest lida med honom, för att också med honom bliva förhärligade.

¹⁸כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃

¹⁸Ty jag håller före att denna tidens lidanden intet betyda, i jämförelse med den härlighet som kommer att uppenbaras på oss.

¹⁹כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃

¹⁹Ty skapelsens trängtan sträcker sig efter Guds barns uppenbarelse.

²⁰כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃

²⁰Skapelsen har ju blivit lagd under förgängligheten, icke av eget val, utan för dens skull, som lade den därunder; dock så, att en förhoppning skulle finnas,

²¹אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃

²¹att också skapelsen en gång skall bliva frigjord ifrån sin träldom under förgängelsen och komma till den frihet som tillhör Guds barns härlighet.

²²כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃

²²Vi veta ju att ännu i denna stund hela skapelsen samfällt suckar och våndas.

²³ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו׃

²³Och icke den allenast; också vi själva, som hava fått Anden såsom förstlingsgåva, också vi sucka inom oss och bida efter barnaskapet, vår kropps förlossning.

²⁴כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃

²⁴Ty i hoppet äro vi frälsta. Men ett hopp som man ser fullbordat är icke mer ett hopp; huru kan någon hoppas det som han redan ser?

²⁵אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃

²⁵Om vi nu hoppas på det som vi icke se, så bida vi därefter med ståndaktighet.

²⁶וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃

²⁶Så kommer ock Anden vår svaghet till hjälp; ty vad vi rätteligen böra bedja om, det veta vi icke, men Anden själv manar gott för oss med outsägliga suckar.

²⁷והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים׃

²⁷Och han som rannsakar hjärtan, han vet vad Anden menar, ty det är efter Guds behag som han manar gott för de heliga.

²⁸והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃

²⁸Men vi veta att för dem som älska Gud samverkar allt till det bästa, för dem som äro kallade efter hans rådslut.

²⁹כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃

²⁹Ty dem som förut hava blivit kända av honom, dem har han ock förut bestämt till att bliva hans Sons avbilder, honom lika, så att denne skulle bliva den förstfödde bland många bröder.

³⁰ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם פאר׃

³⁰Och dem som han har förut bestämt, dem kallar han ock, och dem som han har kallat, dem rättfärdiggör han ock, och dem som han har rättfärdiggjort, dem förhärligar han ock.

³¹ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃

³¹Vad skola vi nu säga härom? Är Gud för oss, vem kan då vara emot oss?

³²אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃

³²Han som icke har skonat sin egen Son, utan utgivit honom för oss alla, huru skulle han kunna annat än också skänka oss allt med honom?

³³מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃

³³Vem vill anklaga Guds utvalda? Gud är den som rättfärdiggör.

³⁴ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃

³⁴Vem är den som vill fördöma? Kristus Jesus är den som har dött, ja, än mer, den som har uppstått; och han sitter på Guds högra sida, han manar ock gott för oss.

³⁵מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃

³⁵Vem skulle kunna skilja oss från Kristi kärlek? Månne bedrövelse eller ångest eller förföljelse eller hunger eller nakenhet eller fara eller svärd?

³⁶ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

³⁶Så är ju skrivet: »För din skull varda vi dödade hela dagen; vi hava blivit aktade såsom slaktfår.»

³⁷אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃

³⁷Nej, i allt detta vinna vi en härlig seger genom honom som har älskat oss.

³⁸ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃

³⁸Ty jag är viss om att varken död eller liv, varken änglar eller andefurstar, varken något som nu är eller något som skall komma,

³⁹לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃

³⁹varken någon makt i höjden eller någon makt i djupet, ej heller något annat skapat skall kunna skilja oss från Guds kärlek i Kristus Jesus, vår Herre.