1וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃
1Sedan blev jag av ängeln som talade med mig åter uppväckt, likasom när någon väckes ur sömnen.
2ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃
2Och han sade till mig: »Vad ser du?» Jag svarade: »Jag ser en ljusstake, alltigenom av guld, med sin oljeskål ovantill och med sina sju lampor; och sju rör gå till de särskilda lamporna därovantill.
3ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃
3Och två olivträd sträcka sig över den, ett på högra sidan om skålen och ett på vänstra.»
4ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃
4Sedan frågade jag och sade till ängeln som talade med mig: »Vad betyda dessa ting, min herre?»
5ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃
5Men ängeln som talade med mig svarade och sade till mig: »Förstår du då icke vad de betyda?» Jag svarade: »Nej, min herre.»
6ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃
6Då talade han och sade till mig: »Detta är HERRENS ord till Serubbabel: Icke genom någon människas styrka eller kraft skall det ske, utan genom min Ande, säger HERREN Sebaot.
7מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃
7Vilket du än må vara, du stora berg som reser dig mot Serubbabel, så skall du ändå förvandlas till jämn mark. Ty han skall få föra fram slutstenen under jubelrop: 'Nåd, nåd må vila över den!'»
8ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
8Vidare kom HERRENS ord till mig; han sade:
9ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃
9»Serubbabels händer hava lagt grunden till detta hus; hans händer skola ock få fullborda det. Och du skall förnimma att HERREN Sebaot har sänt mig till eder.
10כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃
10Ty vem är den som vill förakta: den ringa begynnelsens dag, när dessa sju glädjas över att se murlodet i Serubbabels hand, dessa HERRENS ögon, som överfara hela jorden?»
11ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃
11Och jag frågade och sade till honom: »Vad betyda dessa två olivträd, det på högra och det på vänstra sidan om ljusstaken?»
12ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃
12Och ytterligare frågade jag och sade till honom: »Vad betyda de två olivkvistar som sträcka sig intill de två gyllene rännor genom vilka den gyllene oljan ledes ditned?»
13ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃
13Då sade han till mig: »Förstår du då icke vad de betyda?» Jag svarade: »Nej, min herre.»
14ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃
14Då sade han: »Dessa äro de två oljesmorda som stå såsom tjänare inför hela jordens Herre.»