1ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃
1Yakupla birlikte aileleriyle Mısıra giden İsrailoğullarının adları şunlardır:
2ראובן שמעון לוי ויהודה׃
2Ruben, Şimon, Levi, Yahuda,
3יששכר זבולן ובנימן׃
3İssakar, Zevulun, Benyamin,
4דן ונפתלי גד ואשר׃
4Dan, Naftali, Gad, Aşer.
5ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃
5Yakupun soyundan gelenler toplam yetmiş kişiydi. Yusuf zaten Mısırdaydı.
6וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃
6Zamanla Yusuf, kardeşleri ve o kuşağın hepsi öldü.
7ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃
7Ama soyları arttı; üreyip çoğaldılar, gittikçe büyüdüler, ülke onlarla dolup taştı.
8ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃
8Sonra Yusuf hakkında bilgisi olmayan yeni bir kral Mısırda tahta çıktı.
9ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃
9Halkına, ‹‹Bakın, İsrailliler sayıca bizden daha çok›› dedi,
10הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃
10‹‹Gelin, onlara karşı aklımızı kullanalım, yoksa daha da çoğalırlar; bir savaş çıkarsa, düşmanlarımıza katılıp bize karşı savaşır, ülkeyi terk ederler.››
11וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃
11Böylece Mısırlılar İsraillilerin başına onları ağır işlere koşacak angaryacılar atadılar. İsrailliler firavun için Pitom ve Ramses adında ambarlı kentler yaptılar.
12וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃
12Ama Mısırlılar baskı yaptıkça İsrailliler daha da çoğalarak bölgeye yayıldılar. Mısırlılar korkuya kapılarak
13ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃
13İsraillileri amansızca çalıştırdılar.
14וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃
14Her türlü tarla işi, harç ve kerpiç yapımı gibi ağır işlerle yaşamı onlara zehir ettiler. Bütün işlerinde onları amansızca kullandılar.
15ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃
15Mısır Kralı, Şifra ve Pua adındaki İbrani ebelere şöyle dedi:
16ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃
16‹‹İbrani kadınlarını doğum sandalyesinde doğurturken iyi bakın; çocuk erkekse öldürün, kızsa dokunmayın.››
17ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃
17Ama ebeler Tanrıdan korkan kimselerdi, Mısır Kralının buyruğuna uymayarak erkek çocukları sağ bıraktılar.
18ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃
18Bunun üzerine Mısır Kralı ebeleri çağırtıp, ‹‹Niçin yaptınız bunu?›› diye sordu, ‹‹Neden erkek çocukları sağ bıraktınız?››
19ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃
19Ebeler, ‹‹İbrani kadınlar Mısırlı kadınlara benzemiyor›› diye yanıtladılar, ‹‹Çok güçlüler. Daha ebe gelmeden doğuruyorlar.››
20וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃
20Tanrı ebelere iyilik etti. Halk çoğaldıkça çoğaldı.
21ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃
21Ebeler kendisinden korktukları için Tanrı onları ev bark sahibi yaptı.
22ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃
22Bunun üzerine firavun bütün halkına buyruk verdi: ‹‹Doğan her İbrani erkek çocuk Nil'e atılacak, kızlar sağ bırakılacak.››