¹ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃

¹Meryem ile kızkardeşi Martanın köyü olan Beytanyadan Lazar adında bir adam hastalanmıştı.

²היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃

²Meryem, Rabbe güzel kokulu yağ sürüp saçlarıyla Onun ayaklarını silen kadındı. Hasta Lazar ise Meryemin kardeşiydi.

³ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃

³İki kızkardeş İsaya, ‹‹Rab, sevdiğin kişi hasta›› diye haber gönderdiler.

⁴וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃

⁴İsa bunu işitince, ‹‹Bu hastalık ölümle sonuçlanmayacak; Tanrının yüceliğine, Tanrı Oğlunun yüceltilmesine hizmet edecek›› dedi.

⁵וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃

⁵İsa Martayı, kızkardeşini ve Lazarı severdi.

⁶ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃

⁶Bu nedenle, Lazarın hasta olduğunu duyunca bulunduğu yerde iki gün daha kaldıktan sonra öğrencilere, ‹‹Yahudiyeye dönelim›› dedi.

⁷מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃

⁸Öğrenciler, ‹‹Rabbî›› dediler, ‹‹Yahudi yetkililer demin seni taşlamaya kalkıştılar. Yine oraya mı gidiyorsun?››

⁸ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃

⁹İsa şu karşılığı verdi: ‹‹Günün on iki saati yok mu? Gündüz yürüyen sendelemez. Çünkü bu dünyanın ışığını görür.

⁹ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃

¹⁰Oysa gece yürüyen sendeler. Çünkü kendisinde ışık yoktur.››

¹⁰אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃

¹¹Bu sözleri söyledikten sonra, ‹‹Dostumuz Lazar uyudu›› diye ekledi, ‹‹Onu uyandırmaya gidiyorum.››

¹¹כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃

¹²Öğrenciler, ‹‹Ya Rab›› dediler, ‹‹Uyuduysa iyileşecektir.››

¹²ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃

¹³İsa Lazarın ölümünden söz ediyordu, ama onlar olağan uykudan söz ettiğini sanmışlardı.

¹³וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃

¹⁴Bunun üzerine İsa açıkça, ‹‹Lazar öldü›› dedi.

¹⁴אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃

¹⁵‹‹İman edesiniz diye, orada bulunmadığıma sizin için seviniyorum. Şimdi onun yanına gidelim.››

¹⁵ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃

¹⁶‹‹İkiz›› diye anılan Tomas öbür öğrencilere, ‹‹Biz de gidelim, Onunla birlikte ölelim!›› dedi.

¹⁶ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃

¹⁷İsa Beytanyaya yaklaşınca Lazarın dört gündür mezarda olduğunu öğrendi.

¹⁷ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃

¹⁸Beytanya, Yeruşalime on beş ok atımı kadar uzaklıktaydı.

¹⁸ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃

¹⁹Birçok Yahudi, kardeşlerini yitiren Martayla Meryemi avutmaya gelmişti.

¹⁹ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃

²⁰Marta İsanın geldiğini duyunca Onu karşılamaya çıktı, Meryem ise evde kaldı.

²⁰ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃

²¹Marta İsaya, ‹‹Ya Rab›› dedi, ‹‹Burada olsaydın, kardeşim ölmezdi.

²¹ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

²²Şimdi bile, Tanrıdan ne dilersen Tanrının onu sana vereceğini biliyorum.››

²²וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃

²³İsa, ‹‹Kardeşin dirilecektir›› dedi.

²³ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃

²⁴Marta, ‹‹Son gün, diriliş günü onun dirileceğini biliyorum›› dedi.

²⁴ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃

²⁵İsa ona, ‹‹Diriliş ve yaşam Benim›› dedi. ‹‹Bana iman eden kişi ölse de yaşayacaktır.

²⁵ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃

²⁶Yaşayan ve bana iman eden asla ölmeyecek. Buna iman ediyor musun?››

²⁶וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃

²⁷Marta, ‹‹Evet, ya Rab›› dedi. ‹‹Senin, dünyaya gelecek olan Tanrının Oğlu Mesih olduğuna iman ettim.››

²⁷ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃

²⁸Bunu söyledikten sonra gidip kızkardeşi Meryemi gizlice çağırdı. ‹‹Öğretmen burada, seni çağırıyor›› dedi.

²⁸ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃

²⁹Meryem bunu işitince hemen kalkıp İsanın yanına gitti.

²⁹היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃

³⁰İsa henüz köye varmamıştı, hâlâ Martanın kendisini karşıladığı yerdeydi.

³⁰וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃

³¹Meryemle birlikte evde bulunan ve kendisini teselli eden Yahudiler, onun hızla kalkıp dışarı çıktığını gördüler. Ağlamak için mezara gittiğini sanarak onu izlediler.

³¹והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃

³²Meryem İsanın bulunduğu yere vardı. Onu görünce ayaklarına kapanarak, ‹‹Ya Rab›› dedi, ‹‹Burada olsaydın, kardeşim ölmezdi.››

³²ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

³³Meryemin ve onunla gelen Yahudilerin ağladığını gören İsanın ruhunu hüzün kapladı, yüreği sızladı.

³³ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃

³⁴‹‹Onu nereye koydunuz?›› diye sordu. Ona, ‹‹Ya Rab, gel gör›› dediler.

³⁴ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃

³⁵İsa ağladı.

³⁵ויבך ישוע׃

³⁶Yahudiler, ‹‹Bakın, onu ne kadar seviyormuş!›› dediler.

³⁶ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃

³⁷Ama içlerinden bazıları, ‹‹Körün gözlerini açan bu kişi, Lazarın ölümünü de önleyemez miydi?›› dediler.

³⁷ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃

³⁸İsa yine derinden hüzünlenerek mezara vardı. Mezar bir mağaraydı, girişinde de bir taş duruyordu.

³⁸ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃

³⁹İsa, ‹‹Taşı çekin!›› dedi. Ölenin kızkardeşi Marta, ‹‹Rab, o artık kokmuştur, öleli dört gün oldu›› dedi.

³⁹ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃

⁴⁰İsa ona, ‹‹Ben sana, ‹İman edersen Tanrının yüceliğini göreceksin› demedim mi?›› dedi.

⁴⁰ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃

⁴¹Bunun üzerine taşı çektiler. İsa gözlerini gökyüzüne kaldırarak şöyle dedi: ‹‹Baba, beni işittiğin için sana şükrediyorum.

⁴¹וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃

⁴²Beni her zaman işittiğini biliyordum. Ama bunu, çevrede duran halk için, beni senin gönderdiğine iman etsinler diye söyledim.››

⁴²ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃

⁴³Bunları söyledikten sonra yüksek sesle, ‹‹Lazar, dışarı çık!›› diye bağırdı.

⁴³ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃

⁴⁴Ölü, elleri ayakları sargılarla bağlı, yüzü peşkirle sarılmış olarak dışarı çıktı. İsa oradakilere, ‹‹Onu çözün, bırakın gitsin›› dedi.

⁴⁴ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃

⁴⁵O zaman, Meryeme gelen ve İsanın yaptıklarını gören Yahudilerin birçoğu İsaya iman etti.

⁴⁵ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃

⁴⁶Ama içlerinden bazıları Ferisilere giderek İsanın yaptıklarını onlara bildirdiler.

⁴⁶ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃

⁴⁷Bunun üzerine başkâhinler ve Ferisiler, Yüksek Kurulu toplayıp dediler ki, ‹‹Ne yapacağız? Bu adam birçok doğaüstü belirti gerçekleştiriyor.

⁴⁷אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃

⁴⁸Böyle devam etmesine izin verirsek, herkes Ona iman edecek. Romalılar da gelip kutsal yerimizi ve ulusumuzu ortadan kaldıracaklar.››

⁴⁸אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃

⁴⁹İçlerinden biri, o yıl başkâhin olan Kayafa, ‹‹Hiçbir şey bilmiyorsunuz›› dedi.

⁴⁹ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃

⁵⁰‹‹Bütün ulus yok olacağına, halk uğruna bir tek adamın ölmesi sizin için daha uygun. Bunu anlamıyor musunuz?››

⁵⁰אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃

⁵¹Bunu kendiliğinden söylemiyordu. O yılın başkâhini olarak İsanın, ulusun uğruna, ve yalnız ulusun uğruna değil, Tanrının dağılmış çocuklarını toplayıp birleştirmek için de öleceğine ilişkin peygamberlikte bulunuyordu.

⁵¹וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃

⁵³Böylece o günden itibaren İsayı öldürmek için düzen kurmaya başladılar.

⁵²ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃

⁵⁴Bu yüzden İsa artık Yahudiler arasında açıkça dolaşmaz oldu. Oradan ayrılarak çöle yakın bir yere, Efrayim denilen kente gitti. Öğrencileriyle birlikte orada kaldı.

⁵³ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃

⁵⁵Yahudilerin Fısıh Bayramı yakındı. Taşradakilerin birçoğu bayramdan önce arınmak için Yeruşalime gitti.

⁵⁴על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃

⁵⁶Orada İsayı arayıp durdular. Tapınaktayken birbirlerine, ‹‹Ne dersiniz, bayrama hiç gelmeyecek mi?›› diye soruyorlardı.

⁵⁵ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃

⁵⁷Başkâhinlerle Ferisiler O'nu yakalayabilmek için, yerini bilenlerin haber vermesini buyurmuşlardı.

⁵⁶ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃

⁵⁷והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃