¹ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃

¹Bundan sonra İsa, Celile -Taberiye- Gölünün karşı yakasına geçti.

²וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃

²Ardından büyük bir kalabalık gidiyordu. Çünkü hastalar üzerinde yaptığı mucizeleri görmüşlerdi.

³ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃

³İsa dağa çıkıp orada öğrencileriyle birlikte oturdu.

⁴וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃

⁴Yahudilerin Fısıh Bayramı yakındı.

⁵וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃

⁵İsa başını kaldırıp büyük bir kalabalığın kendisine doğru geldiğini görünce Filipusa, ‹‹Bunları doyurmak için nereden ekmek alalım?›› diye sordu.

⁶ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃

⁶Bu sözü onu denemek için söyledi, aslında kendisi ne yapacağını biliyordu.

⁷ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃

⁷Filipus Ona şu yanıtı verdi: ‹‹Her birinin bir lokma yiyebilmesi için iki yüz dinarlık ekmek bile yetmez.››

⁸ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃

⁸Öğrencilerinden biri, Simun Petrusun kardeşi Andreas, İsaya dedi ki, ‹‹Burada beş arpa ekmeğiyle iki balığı olan bir çocuk var. Ama bu kadar adam için bunlar nedir ki?››

⁹יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃

¹⁰İsa, ‹‹Halkı yere oturtun›› dedi. Orası çayırlıktı. Böylece halk yere oturdu. Yaklaşık beş bin erkek vardı.

¹⁰ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃

¹¹İsa ekmekleri aldı, şükrettikten sonra oturanlara dağıttı. Balıklardan da istedikleri kadar verdi.

¹¹ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃

¹²Herkes doyunca İsa öğrencilerine, ‹‹Artakalan parçaları toplayın, hiçbir şey ziyan olmasın›› dedi.

¹²ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃

¹³Onlar da topladılar. Yedikleri beş arpa ekmeğinden artakalan parçalarla on iki sepet doldurdular.

¹³ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃

¹⁴Halk, İsanın yaptığı mucizeyi görünce, ‹‹Gerçekten dünyaya gelecek olan peygamber budur›› dedi.

¹⁴ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃

¹⁵İsa onların gelip kendisini kral yapmak üzere zorla götüreceklerini bildiğinden tek başına yine dağa çekildi.

¹⁵וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃

¹⁶Akşam olunca öğrencileri göle indiler.

¹⁶ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃

¹⁷Bir tekneye binerek gölün karşı yakasındaki Kefarnahuma doğru yol aldılar. Karanlık basmış, İsa henüz yanlarına gelmemişti.

¹⁷ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃

¹⁸Güçlü bir rüzgar estiğinden göl kabarmaya başladı.

¹⁸ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃

¹⁹Öğrenciler üç mil kadar kürek çektikten sonra, İsanın gölün üstünde yürüyerek tekneye yaklaştığını görünce korktular.

¹⁹והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃

²⁰Ama İsa, ‹‹Korkmayın, benim!›› dedi.

²⁰ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃

²¹Bunun üzerine Onu tekneye almak istediler. O anda tekne gidecekleri kıyıya ulaştı.

²¹ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃

²²Ertesi gün, gölün karşı yakasında kalan halk, önceden orada sadece bir tek tekne bulunduğunu, İsanın kendi öğrencileriyle birlikte bu tekneye binmediğini, öğrencilerinin yalnız gittiklerini anladı.

²²ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃

²³Rabbin şükretmesinden sonra halkın ekmek yediği yerin yakınına Taberiyeden başka tekneler geldi.

²³ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃

²⁴Halk, İsanın ve öğrencilerinin orada olmadığını görünce teknelere binerek Kefarnahuma, İsayı aramaya gitti.

²⁴ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃

²⁵Onu gölün karşı yakasında buldukları zaman, ‹‹Rabbî, buraya ne zaman geldin?›› diye sordular.

²⁵וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃

²⁶İsa şöyle yanıt verdi: ‹‹Size doğrusunu söyleyeyim, doğaüstü belirtiler gördüğünüz için değil, ekmeklerden yiyip doyduğunuz için beni arıyorsunuz.

²⁶ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃

²⁷Geçici yiyecek için değil, sonsuz yaşam boyunca kalıcı yiyecek için çalışın. Bunu size İnsanoğlu verecek. Çünkü Baba Tanrı Ona bu onayı vermiştir.››

²⁷אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃

²⁸Onlar da şunu sordular: ‹‹Tanrının istediği işleri yapmak için ne yapmalıyız?››

²⁸ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃

²⁹İsa, ‹‹Tanrının işi Onun gönderdiği kişiye iman etmenizdir›› diye yanıt verdi.

²⁹ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃

³⁰Bunun üzerine, ‹‹Görüp sana iman etmemiz için nasıl bir belirti gerçekleştireceksin? Ne yapacaksın?›› dediler.

³⁰ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃

³¹‹‹Atalarımız çölde man yediler. Yazılmış olduğu gibi, ‹Yemeleri için onlara gökten ekmek verdi.› ››

³¹אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃

³²İsa onlara dedi ki, ‹‹Size doğrusunu söyleyeyim, gökten ekmeği size Musa vermedi, gökten size gerçek ekmeği Babam verir.

³²ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃

³³Çünkü Tanrının ekmeği, gökten inen ve dünyaya yaşam verendir.››

³³כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃

³⁴Onlar da, ‹‹Efendimiz, bizlere her zaman bu ekmeği ver!›› dediler.

³⁴ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃

³⁵İsa, ‹‹Yaşam ekmeği Benim. Bana gelen asla acıkmaz, bana iman eden hiçbir zaman susamaz›› dedi.

³⁵ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃

³⁶‹‹Ama ben size dedim ki, ‹Beni gördünüz, yine de iman etmiyorsunuz.›

³⁶ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃

³⁷Babanın bana verdiklerinin hepsi bana gelecek ve bana geleni asla kovmam.

³⁷כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃

³⁸Çünkü kendi isteğimi değil, beni gönderenin isteğini yerine getirmek için gökten indim.

³⁸כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃

³⁹Beni gönderenin isteği, bana verdiklerinden hiçbirini yitirmemem, son gün hepsini diriltmemdir.

³⁹וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁰Çünkü Babamın isteği, Oğulu gören ve Ona iman eden herkesin sonsuz yaşama kavuşmasıdır. Ben de böylelerini son günde dirilteceğim.››

⁴⁰וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴¹‹‹Gökten inmiş olan ekmek Benim›› dediği için Yahudiler Ona karşı söylenmeye başladılar.

⁴¹וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃

⁴²‹‹Yusuf oğlu İsa değil mi bu?›› diyorlardı. ‹‹Annesini de, babasını da tanıyoruz. Şimdi nasıl oluyor da, ‹Gökten indim› diyor?››

⁴²ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃

⁴³İsa, ‹‹Aranızda söylenmeyin›› dedi.

⁴³ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃

⁴⁴‹‹Beni gönderen Baba bir kimseyi bana çekmedikçe, o kimse bana gelemez. Bana geleni de son günde dirilteceğim.

⁴⁴לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁵Peygamberlerin yazdığı gibi, ‹Tanrı onların hepsine kendi yollarını öğretecektir.› Babayı işiten ve Ondan öğrenen herkes bana gelir.

⁴⁵הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃

⁴⁶Bu, bir kimsenin Babayı gördüğü anlamına gelmez. Babayı sadece Tanrıdan gelen görmüştür.

⁴⁶לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃

⁴⁷Size doğrusunu söyleyeyim, iman edenin sonsuz yaşamı vardır.

⁴⁷אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃

⁴⁸Yaşam ekmeği Benim.

⁴⁸אנכי הוא לחם החיים׃

⁴⁹Atalarınız çölde man yediler, yine de öldüler.

⁴⁹אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃

⁵⁰Gökten inen öyle bir ekmek var ki, ondan yiyen ölmeyecek.

⁵⁰זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃

⁵¹Gökten inmiş olan diri ekmek Benim. Bu ekmekten yiyen sonsuza dek yaşayacak. Dünyanın yaşamı uğruna vereceğim ekmek de benim bedenimdir.››

⁵¹אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃

⁵²Bunun üzerine Yahudiler, ‹‹Bu adam yememiz için bedenini bize nasıl verebilir?›› diyerek birbirleriyle çekişmeye başladılar.

⁵²ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃

⁵³İsa onlara şöyle dedi: ‹‹Size doğrusunu söyleyeyim, İnsanoğlunun bedenini yiyip kanını içmedikçe, sizde yaşam olmaz.

⁵³ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃

⁵⁴Bedenimi yiyenin, kanımı içenin sonsuz yaşamı vardır ve ben onu son günde dirilteceğim.

⁵⁴האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁵⁵Çünkü bedenim gerçek yiyecek, kanım gerçek içecektir.

⁵⁵כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃

⁵⁶Bedenimi yiyip kanımı içen bende yaşar, ben de onda.

⁵⁶האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃

⁵⁷Yaşayan Baba beni gönderdiği ve ben Babanın aracılığıyla yaşadığım gibi, bedenimi yiyen de benim aracılığımla yaşayacak.

⁵⁷כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃

⁵⁸İşte gökten inmiş olan ekmek budur. Atalarınızın yedikleri man gibi değildir. Atalarınız öldüler. Oysa bu ekmeği yiyen sonsuza dek yaşar.››

⁵⁸זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃

⁵⁹İsa bu sözleri Kefarnahumda havrada öğretirken söyledi.

⁵⁹כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃

⁶⁰Öğrencilerinin birçoğu bunu işitince, ‹‹Bu söz çok çetin, kim kabul edebilir?›› dediler.

⁶⁰ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃

⁶¹Öğrencilerinin buna karşı söylendiğini anlayan İsa, ‹‹Bu sizi şaşırtıyor mu?›› dedi.

⁶¹ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃

⁶²‹‹Ya İnsanoğlunun önceden bulunduğu yere yükseldiğini görürseniz...?

⁶²מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃

⁶³Yaşam veren Ruhtur. Beden bir yarar sağlamaz. Sizlere söylediğim sözler ruhtur, yaşamdır.

⁶³הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃

⁶⁴Yine de aranızda iman etmeyenler var.›› İsa iman etmeyenlerin ve kendisine ihanet edecek kişinin kim olduğunu baştan beri biliyordu.

⁶⁴אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃

⁶⁵‹‹Sizlere, ‹Babanın bana yöneltmediği hiç kimse bana gelemez› dememin nedeni budur›› dedi.

⁶⁵ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃

⁶⁶Bunun üzerine öğrencilerinin birçoğu geri döndüler, artık Onunla dolaşmaz oldular.

⁶⁶מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃

⁶⁷İsa o zaman Onikilere, ‹‹Siz de mi ayrılmak istiyorsunuz?›› diye sordu.

⁶⁷ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃

⁶⁸Simun Petrus şu yanıtı verdi: ‹‹Rab, biz kime gidelim? Sonsuz yaşamın sözleri sendedir.

⁶⁸ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃

⁶⁹İman ediyor ve biliyoruz ki, sen Tanrının Kutsalısın.››

⁶⁹ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃

⁷⁰İsa onlara şu karşılığı verdi: ‹‹Siz Onikileri seçen ben değil miyim? Buna karşın içinizden biri iblistir.››

⁷⁰ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃

⁷¹Simun İskariot'un oğlu Yahuda'dan söz ediyordu. Çünkü Yahuda Onikiler'den biri olduğu halde İsa'ya ihanet edecekti.

⁷¹זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃