¹אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

¹Bu sırada Yeruşalimden bazı Ferisiler ve din bilginleri İsaya gelip, ‹‹Öğrencilerin neden atalarımızın töresini çiğniyor?›› diye sordular, ‹‹Yemekten önce ellerini yıkamıyorlar.››

²ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

³İsa onlara şu karşılığı verdi: ‹‹Ya siz, neden töreniz uğruna Tanrı buyruğunu çiğniyorsunuz?

³ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

⁴Çünkü Tanrı şöyle buyurdu: ‹Annene babana saygı göstereceksin›; ‹Annesine ya da babasına söven kesinlikle öldürülecektir.›

⁴כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

⁵Ama siz, ‹Her kim anne ya da babasına, benden alacağın bütün yardım Tanrıya adanmıştır derse, artık babasına saygı göstermek zorunda değildir› diyorsunuz. Böylelikle, töreniz uğruna Tanrının sözünü geçersiz kılmış oluyorsunuz.

⁵ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

⁷Ey ikiyüzlüler! Yeşayanın sizinle ilgili şu peygamberlik sözü ne kadar yerindedir: ‹Bu halk dudaklarıyla beni sayar, Ama yürekleri benden uzak.

⁶ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

⁹Bana boşuna taparlar. Çünkü öğrettikleri, sadece insan buyruklarıdır.› ››

⁷חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

¹⁰İsa, halkı yanına çağırıp onlara, ‹‹Dinleyin ve şunu belleyin›› dedi.

⁸העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

¹¹‹‹Ağızdan giren şey insanı kirletmez. İnsanı kirleten ağızdan çıkandır.››

⁹ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

¹²Bu sırada öğrencileri Ona gelip, ‹‹Biliyor musun?›› dediler, ‹‹Ferisiler bu sözü duyunca gücendiler.››

¹⁰ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

¹³İsa şu karşılığı verdi: ‹‹Göksel Babamın dikmediği her fidan kökünden sökülecektir.

¹¹לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

¹⁴Bırakın onları; onlar körlerin kör kılavuzlarıdır. Eğer kör köre kılavuzluk ederse, ikisi de çukura düşer.››

¹²ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

¹⁵Petrus, ‹‹Bu benzetmeyi bize açıkla›› dedi.

¹³ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

¹⁶‹‹Siz de mi hâlâ anlamıyorsunuz?›› diye sordu İsa.

¹⁴הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

¹⁷‹‹Ağza giren her şeyin mideye indiğini, oradan da helaya atıldığını bilmiyor musunuz?

¹⁵ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

¹⁸Ne var ki ağızdan çıkan, yürekten kaynaklanır. İnsanı kirleten de budur.

¹⁶ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

¹⁹Çünkü kötü düşünceler, cinayet, zina, fuhuş, hırsızlık, yalan yere tanıklık ve iftira hep yürekten kaynaklanır.

¹⁷העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

²⁰İnsanı kirleten bunlardır. Yıkanmamış ellerle yemek yemek insanı kirletmez.››

¹⁸אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

²¹İsa oradan ayrılıp Sur ve Sayda bölgesine geçti.

¹⁹כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

²²O yöreden Kenanlı bir kadın İsaya gelip, ‹‹Ya Rab, ey Davut Oğlu, halime acı! Kızım cine tutuldu, çok kötü durumda›› diye feryat etti.

²⁰אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃

²³İsa kadına hiçbir karşılık vermedi. Öğrencileri yaklaşıp, ‹‹Sal şunu, gitsin!›› diye rica ettiler. ‹‹Arkamızdan bağırıp duruyor.››

²¹ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃

²⁴İsa, ‹‹Ben yalnız İsrail halkının kaybolmuş koyunlarına gönderildim›› diye yanıtladı.

²²והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃

²⁵Kadın ise yaklaşıp, ‹‹Ya Rab, bana yardım et!›› diyerek Onun önünde yere kapandı.

²³והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

²⁶İsa ona, ‹‹Çocukların ekmeğini alıp köpeklere atmak doğru değildir›› dedi.

²⁴ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

²⁷Kadın, ‹‹Haklısın, ya Rab›› dedi. ‹‹Ama köpekler de efendilerinin sofrasından düşen kırıntıları yer.››

²⁵והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃

²⁸O zaman İsa ona şu karşılığı verdi: ‹‹Ey kadın, imanın büyük! Dilediğin gibi olsun.›› Ve kadının kızı o saatte iyileşti.

²⁶ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

²⁹İsa oradan ayrıldı, Celile Gölünün kıyısından geçerek dağa çıkıp oturdu.

²⁷ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃

³⁰Yanına büyük bir kalabalık geldi. Beraberlerinde kötürüm, kör, çolak, dilsiz ve daha birçok hasta getirdiler. Hastaları Onun ayaklarının dibine bıraktılar. O da onları iyileştirdi.

²⁸ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃

³¹Halk, dilsizlerin konuştuğunu, çolakların iyileştiğini, körlerin gördüğünü, kötürümlerin yürüdüğünü görünce şaştı ve İsrailin Tanrısını yüceltti.

²⁹ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃

³²İsa öğrencilerini yanına çağırıp, ‹‹Halka acıyorum›› dedi. ‹‹Üç gündür yanımdalar, yiyecek hiçbir şeyleri yok. Onları aç aç evlerine göndermek istemiyorum, yolda bayılabilirler.››

³⁰ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃

³³Öğrenciler kendisine, ‹‹Böyle ıssız bir yerde bu kadar kalabalığı doyuracak ekmeği nereden bulalım?›› dediler.

³¹ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

³⁴İsa, ‹‹Kaç ekmeğiniz var?›› diye sordu. ‹‹Yedi ekmekle birkaç küçük balığımız var›› dediler.

³²ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃

³⁵Bunun üzerine İsa, halka yere oturmalarını buyurdu.

³³ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

³⁶Yedi ekmekle balıkları aldı, şükredip bunları böldü, öğrencilerine verdi. Onlar da halka dağıttılar.

³⁴ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃

³⁷Herkes yiyip doydu. Artakalan parçalardan yedi küfe dolusu topladılar.

³⁵ויצו את המון העם לשבת לארץ׃

³⁸Yemek yiyenlerin sayısı, kadın ve çocuklar hariç, dört bin erkekti.

³⁶ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

³⁹İsa, halkı evlerine gönderdikten sonra tekneye binip Magadan bölgesine geçti.

³⁷ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃

³⁸והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

³⁹וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃