¹רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃

¹Follow after love, and earnestly desire spiritual gifts, but especially that you may prophesy.

²כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃

²For he who speaks in another language speaks not to men, but to God; for no one understands; but in the Spirit he speaks mysteries.

³והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃

³But he who prophesies speaks to men for their edification, exhortation, and consolation.

⁴המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃

⁴He who speaks in another language edifies himself, but he who prophesies edifies the assembly.

⁵וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה׃

⁵Now I desire to have you all speak with other languages, but rather that you would prophesy. For he is greater who prophesies than he who speaks with other languages, unless he interprets, that the assembly may be built up.

⁶ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃

⁶But now, brothers, The word for “brothers” here and where context allows may also be correctly translated “brothers and sisters” or “siblings.” if I come to you speaking with other languages, what would I profit you, unless I speak to you either by way of revelation, or of knowledge, or of prophesying, or of teaching?

⁷הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃

⁷Even things without life, giving a voice, whether pipe or harp, if they didn’t give a distinction in the sounds, how would it be known what is piped or harped?

⁸גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃

⁸For if the trumpet gave an uncertain sound, who would prepare himself for war?

⁹כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃

⁹So also you, unless you uttered by the tongue words easy to understand, how would it be known what is spoken? For you would be speaking into the air.

¹⁰הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃

¹⁰There are, it may be, so many kinds of sounds in the world, and none of them is without meaning.

¹¹לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃

¹¹If then I don’t know the meaning of the sound, I would be to him who speaks a foreigner, and he who speaks would be a foreigner to me.

¹²כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃

¹²So also you, since you are zealous for spiritual gifts, seek that you may abound to the building up of the assembly.

¹³על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃

¹³Therefore let him who speaks in another language pray that he may interpret.

¹⁴כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃

¹⁴For if I pray in another language, my spirit prays, but my understanding is unfruitful.

¹⁵ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃

¹⁵What is it then? I will pray with the spirit, and I will pray with the understanding also. I will sing with the spirit, and I will sing with the understanding also.

¹⁶כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃

¹⁶Otherwise if you bless with the spirit, how will he who fills the place of the unlearned say the “Amen” at your giving of thanks, seeing he doesn’t know what you say?

¹⁷הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃

¹⁷For you most certainly give thanks well, but the other person is not built up.

¹⁸אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃

¹⁸I thank my God, I speak with other languages more than you all.

¹⁹אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃

¹⁹However in the assembly I would rather speak five words with my understanding, that I might instruct others also, than ten thousand words in another language.

²⁰אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃

²⁰Brothers, don’t be children in thoughts, yet in malice be babies, but in thoughts be mature.

²¹הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃

²¹In the law it is written, “By men of strange languages and by the lips of strangers I will speak to this people. Not even thus will they hear me, says the Lord.” Isaiah 28:11-12

²²לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃

²²Therefore other languages are for a sign, not to those who believe, but to the unbelieving; but prophesying is for a sign, not to the unbelieving, but to those who believe.

²³והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃

²³If therefore the whole assembly is assembled together and all speak with other languages, and unlearned or unbelieving people come in, won’t they say that you are crazy?

²⁴אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃

²⁴But if all prophesy, and someone unbelieving or unlearned comes in, he is reproved by all, and he is judged by all.

²⁵ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃

²⁵And thus the secrets of his heart are revealed. So he will fall down on his face and worship God, declaring that God is among you indeed.

²⁶ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃

²⁶What is it then, brothers? When you come together, each one of you has a psalm, has a teaching, has a revelation, has another language, has an interpretation. Let all things be done to build each other up.

²⁷כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃

²⁷If any man speaks in another language, let it be two, or at the most three, and in turn; and let one interpret.

²⁸ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃

²⁸But if there is no interpreter, let him keep silent in the assembly, and let him speak to himself, and to God.

²⁹והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃

²⁹Let the prophets speak, two or three, and let the others discern.

³⁰וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃

³⁰But if a revelation is made to another sitting by, let the first keep silent.

³¹כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃

³¹For you all can prophesy one by one, that all may learn, and all may be exhorted.

³²ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃

³²The spirits of the prophets are subject to the prophets,

³³כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃

³³for God is not a God of confusion, but of peace. As in all the assemblies of the saints,

³⁴נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃

³⁴let your wives keep silent in the assemblies, for it has not been permitted for them to speak; but let them be in subjection, as the law also says.

³⁵ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃

³⁵If they desire to learn anything, let them ask their own husbands at home, for it is shameful for a woman to chatter in the assembly.

³⁶או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃

³⁶What? Was it from you that the word of God went out? Or did it come to you alone?

³⁷כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃

³⁷If any man thinks himself to be a prophet, or spiritual, let him recognize the things which I write to you, that they are the commandment of the Lord.

³⁸ומי אשר לא ידע אל ידע׃

³⁸But if anyone is ignorant, let him be ignorant.

³⁹לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃

³⁹Therefore, brothers, desire earnestly to prophesy, and don’t forbid speaking with other languages.

⁴⁰הכל יעשה כהגן וכשורה׃

⁴⁰Let all things be done decently and in order.