¹וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו׃

¹Rehoboam went to Shechem: for all Israel had come to Shechem to make him king.

²ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים׃

²It happened, when Jeroboam the son of Nebat heard of it (for he was yet in Egypt, where he had fled from the presence of king Solomon, and Jeroboam lived in Egypt,

³וישלחו ויקראו לו ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר׃

³and they sent and called him), that Jeroboam and all the assembly of Israel came, and spoke to Rehoboam, saying,

⁴אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך׃

⁴“Your father made our yoke grievous: now therefore make you the grievous service of your father, and his heavy yoke which he put on us, lighter, and we will serve you.”

⁵ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים ושובו אלי וילכו העם׃

⁵He said to them, “Depart for three days, then come back to me.” The people departed.

⁶ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר׃

⁶King Rehoboam took counsel with the old men, who had stood before Solomon his father while he yet lived, saying, “What counsel do you give me to return answer to this people?”

⁷וידבר אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל הימים׃

⁷They spoke to him, saying, “If you will be a servant to this people this day, and will serve them, and answer them, and speak good words to them, then they will be your servants forever.”

⁸ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו׃

⁸But he forsook the counsel of the old men which they had given him, and took counsel with the young men who had grown up with him, who stood before him.

⁹ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו׃

⁹He said to them, “What counsel do you give, that we may return answer to this people, who have spoken to me, saying, ‘Make the yoke that your father put on us lighter?’”

¹⁰וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי׃

¹⁰The young men who had grown up with him spoke to him, saying, “Thus you shall tell this people who spoke to you, saying, ‘Your father made our yoke heavy, but make it lighter to us;’ you shall say to them, ‘My little finger is thicker than my father’s waist.

¹¹ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃

¹¹Now whereas my father burdened you with a heavy yoke, I will add to your yoke: my father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.’”

¹²ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי׃

¹²So Jeroboam and all the people came to Rehoboam the third day, as the king asked, saying, “Come to me again the third day.”

¹³ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו׃

¹³The king answered the people roughly, and forsook the counsel of the old men which they had given him,

¹⁴וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃

¹⁴and spoke to them according to the counsel of the young men, saying, “My father made your yoke heavy, but I will add to your yoke. My father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.”

¹⁵ולא שמע המלך אל העם כי היתה סבה מעם יהוה למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט׃

¹⁵So the king didn’t listen to the people; for it was a thing brought about of Yahweh, that he might establish his word, which Yahweh spoke by Ahijah the Shilonite to Jeroboam the son of Nebat.

¹⁶וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו׃

¹⁶When all Israel saw that the king didn’t listen to them, the people answered the king, saying, “What portion have we in David? Neither do we have an inheritance in the son of Jesse. To your tents, Israel! Now see to your own house, David.” So Israel departed to their tents.

¹⁷ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃

¹⁷But as for the children of Israel who lived in the cities of Judah, Rehoboam reigned over them.

¹⁸וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃

¹⁸Then king Rehoboam sent Adoram, who was over the men subject to forced labor; and all Israel stoned him to death with stones. King Rehoboam made speed to get him up to his chariot, to flee to Jerusalem.

¹⁹ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה׃

¹⁹So Israel rebelled against the house of David to this day.

²⁰ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו׃

²⁰It happened, when all Israel heard that Jeroboam was returned, that they sent and called him to the congregation, and made him king over all Israel: there was none who followed the house of David, but the tribe of Judah only.

²¹ויבאו רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה׃

²¹When Rehoboam had come to Jerusalem, he assembled all the house of Judah, and the tribe of Benjamin, a hundred and eighty thousand chosen men, who were warriors, to fight against the house of Israel, to bring the kingdom again to Rehoboam the son of Solomon.

²²ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים לאמר׃

²²But the word of God came to Shemaiah the man of God, saying,

²³אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר׃

²³“Speak to Rehoboam the son of Solomon, king of Judah, and to all the house of Judah and Benjamin, and to the rest of the people, saying,

²⁴כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה׃

²⁴‘Thus says Yahweh, “You shall not go up, nor fight against your brothers, the children of Israel. Everyone return to his house; for this thing is of me.”’” So they listened to the word of Yahweh, and returned and went their way, according to the word of Yahweh.

²⁵ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל׃

²⁵Then Jeroboam built Shechem in the hill country of Ephraim, and lived in it; and he went out from there, and built Penuel.

²⁶ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד׃

²⁶Jeroboam said in his heart, “Now the kingdom will return to the house of David.

²⁷אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה׃

²⁷If this people goes up to offer sacrifices in the house of Yahweh at Jerusalem, then the heart of this people will turn again to their lord, even to Rehoboam king of Judah; and they will kill me, and return to Rehoboam king of Judah.”

²⁸ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

²⁸Whereupon the king took counsel, and made two calves of gold; and he said to them, “It is too much for you to go up to Jerusalem. Look and see your gods, Israel, which brought you up out of the land of Egypt!”

²⁹וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן׃

²⁹He set the one in Bethel, and the other put he in Dan.

³⁰ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד דן׃

³⁰This thing became a sin; for the people went to worship before the one, even to Dan.

³¹ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי׃

³¹He made houses of high places, and made priests from among all the people, who were not of the sons of Levi.

³²ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה׃

³²Jeroboam ordained a feast in the eighth month, on the fifteenth day of the month, like the feast that is in Judah, and he went up to the altar; he did so in Bethel, sacrificing to the calves that he had made: and he placed in Bethel the priests of the high places that he had made.

³³ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלבד ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר׃

³³He went up to the altar which he had made in Bethel on the fifteenth day in the eighth month, even in the month which he had devised of his own heart: and he ordained a feast for the children of Israel, and went up to the altar, to burn incense.