¹פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס עם כל הקדשים אשר באכיא׃

¹Paul, an apostle of Christ Jesus through the will of God, and Timothy our brother, to the assembly of God which is at Corinth, with all the saints who are in the whole of Achaia:

²חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

²Grace to you and peace from God our Father and the Lord Jesus Christ.

³ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה׃

³Blessed be the God and Father of our Lord Jesus Christ, the Father of mercies and God of all comfort;

⁴המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃

⁴who comforts us in all our affliction, that we may be able to comfort those who are in any affliction, through the comfort with which we ourselves are comforted by God.

⁵כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח׃

⁵For as the sufferings of Christ abound to us, even so our comfort also abounds through Christ.

⁶והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם׃

⁶But if we are afflicted, it is for your comfort and salvation. If we are comforted, it is for your comfort, which produces in you the patient enduring of the same sufferings which we also suffer.

⁷ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה׃

⁷Our hope for you is steadfast, knowing that, since you are partakers of the sufferings, so also are you of the comfort.

⁸כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים׃

⁸For we don’t desire to have you uninformed, brothers, The word for “brothers” here and where context allows may also be correctly translated “brothers and sisters” or “siblings.” concerning our affliction which happened to us in Asia, that we were weighed down exceedingly, beyond our power, so much that we despaired even of life.

⁹ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנפשנו כי אם באלהים המחיה את המתים׃

⁹Yes, we ourselves have had the sentence of death within ourselves, that we should not trust in ourselves, but in God who raises the dead,

¹⁰אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו׃

¹⁰who delivered us out of so great a death, and does deliver; on whom we have set our hope that he will also still deliver us;

¹¹בעזרכם אתנו בתפלתכם למען יודו רבים בעדנו על מתנת החסד שהיתה לנו על ידי רבים׃

¹¹you also helping together on our behalf by your supplication; that, for the gift bestowed on us by means of many, thanks may be given by many persons on your behalf.

¹²כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים׃

¹²For our boasting is this: the testimony of our conscience, that in holiness and sincerity of God, not in fleshly wisdom but in the grace of God we behaved ourselves in the world, and more abundantly toward you.

¹³כי לא נכתב לכם כי אם מה שאתם קראים או גם ידעים׃

¹³For we write no other things to you, than what you read or even acknowledge, and I hope you will acknowledge to the end;

¹⁴ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף תדעו עד תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם אתם תהלתנו ביום אדנינו ישוע׃

¹⁴as also you acknowledged us in part, that we are your boasting, even as you also are ours, in the day of our Lord Jesus.

¹⁵ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים׃

¹⁵In this confidence, I was determined to come first to you, that you might have a second benefit;

¹⁶ולעבר בתוככם אל מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל ארץ יהודה׃

¹⁶and by you to pass into Macedonia, and again from Macedonia to come to you, and to be sent forward by you on my journey to Judea.

¹⁷ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא׃

¹⁷When I therefore was thus determined, did I show fickleness? Or the things that I purpose, do I purpose according to the flesh, that with me there should be the “Yes, yes” and the “No, no?”

¹⁸אכן נאמן האלהים כי דברנו אליכם לא היה הן ולא׃

¹⁸But as God is faithful, our word toward you was not “Yes and no.”

¹⁹כי בן האלהים ישוע המשיח הנקרא בתוככם על ידינו על ידי ועל ידי סלונוס וטימותיוס הוא לא היה הן ולא כי היו היה בו רק הן׃

¹⁹For the Son of God, Jesus Christ, who was preached among you by us, by me, Silvanus, and Timothy, was not “Yes and no,” but in him is “Yes.”

²⁰כי כל הבטחות האלהים כלן בו היו הן ובו היו אמן לכבוד האלהים על ידינו׃

²⁰For however many are the promises of God, in him is the “Yes.” Therefore also through him is the “Amen,” to the glory of God through us.

²¹והמכונן אותנו אתכם במשיח ואשר משחנו הוא האלהים׃

²¹Now he who establishes us with you in Christ, and anointed us, is God;

²²אשר גם חתמנו ואשר נתן בלבנו את ערבון הרוח׃

²²who also sealed us, and gave us the down payment of the Spirit in our hearts.

²³ואני את אלהים אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס׃

²³But I call God for a witness to my soul, that I didn’t come to Corinth to spare you.

²⁴לא שנמשל באמונתכם כי אם עזרים אנחנו לשמחתכם כי באמונה עמדתם׃

²⁴Not that we have lordship over your faith, but are fellow workers with you for your joy. For you stand firm in faith.