¹ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף׃

¹David again gathered together all the chosen men of Israel, thirty thousand.

²ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו׃

²David arose, and went with all the people who were with him, from Baale Judah, to bring up from there the ark of God, which is called by the Name, even the name of Yahweh of Armies who sits above the cherubim.

³וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה׃

³They set the ark of God on a new cart, and brought it out of the house of Abinadab that was in the hill: and Uzzah and Ahio, the sons of Abinadab, drove the new cart.

⁴וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון׃

⁴They brought it out of the house of Abinadab, which was in the hill, with the ark of God: and Ahio went before the ark.

⁵ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים׃

⁵David and all the house of Israel played before Yahweh with all kinds of instruments made of fir wood, and with harps, and with stringed instruments, and with tambourines, and with castanets, and with cymbals.

⁶ויבאו עד גרן נכון וישלח עזא אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר׃

⁶When they came to the threshing floor of Nacon, Uzzah reached for the ark of God, and took hold of it; for the cattle stumbled.

⁷ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים׃

⁷The anger of Yahweh was kindled against Uzzah; and God struck him there for his error; and there he died by the ark of God.

⁸ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה׃

⁸David was displeased, because Yahweh had broken forth on Uzzah; and he called that place Perez Uzzah, to this day.

⁹וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה׃

⁹David was afraid of Yahweh that day; and he said, “How shall the ark of Yahweh come to me?”

¹⁰ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדום הגתי׃

¹⁰So David would not move the ark of Yahweh to be with him in the city of David; but David carried it aside into the house of Obed-Edom the Gittite.

¹¹וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו׃

¹¹The ark of Yahweh remained in the house of Obed-Edom the Gittite three months: and Yahweh blessed Obed-Edom, and all his house.

¹²ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה׃

¹²It was told king David, saying, “Yahweh has blessed the house of Obed-Edom, and all that pertains to him, because of the ark of God.” David went and brought up the ark of God from the house of Obed-Edom into the city of David with joy.

¹³ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה ששה צעדים ויזבח שור ומריא׃

¹³It was so, that, when those who bore the ark of Yahweh had gone six paces, he sacrificed an ox and a fattened calf.

¹⁴ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד׃

¹⁴David danced before Yahweh with all his might; and David was clothed in a linen ephod.

¹⁵ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר׃

¹⁵So David and all the house of Israel brought up the ark of Yahweh with shouting, and with the sound of the trumpet.

¹⁶והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה׃

¹⁶It was so, as the ark of Yahweh came into the city of David, that Michal the daughter of Saul looked out at the window, and saw king David leaping and dancing before Yahweh; and she despised him in her heart.

¹⁷ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים׃

¹⁷They brought in the ark of Yahweh, and set it in its place, in the midst of the tent that David had pitched for it; and David offered burnt offerings and peace offerings before Yahweh.

¹⁸ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות׃

¹⁸When David had made an end of offering the burnt offering and the peace offerings, he blessed the people in the name of Yahweh of Armies.

¹⁹ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו׃

¹⁹He gave to all the people, even among the whole multitude of Israel, both to men and women, to everyone a portion of bread, dates, and raisins. So all the people departed everyone to his house.

²⁰וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים׃

²⁰Then David returned to bless his household. Michal the daughter of Saul came out to meet David, and said, “How glorious the king of Israel was today, who uncovered himself today in the eyes of the handmaids of his servants, as one of the vain fellows shamelessly uncovers himself!”

²¹ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה׃

²¹David said to Michal, “It was before Yahweh, who chose me above your father, and above all his house, to appoint me prince over the people of Yahweh, over Israel. Therefore will I celebrate before Yahweh.

²²ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה׃

²²I will be yet more vile than this, and will be base in my own sight. But of the handmaids of whom you have spoken, they shall honor me.”

²³ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה׃

²³Michal the daughter of Saul had no child to the day of her death.