¹כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו׃

¹If one be found slain in the land which Yahweh your God gives you to possess it, lying in the field, and it isn’t known who has struck him;

²ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל׃

²then your elders and your judges shall come forth, and they shall measure to the cities which are around him who is slain:

³והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל׃

³and it shall be, that the city which is nearest to the slain man, even the elders of that city shall take a heifer of the herd, which hasn’t been worked with, and which has not drawn in the yoke;

⁴והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל׃

⁴and the elders of that city shall bring down the heifer to a valley with running water, which is neither plowed nor sown, and shall break the heifer’s neck there in the valley.

⁵ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע׃

⁵The priests the sons of Levi shall come near; for them Yahweh your God has chosen to minister to him, and to bless in the name of Yahweh; and according to their word shall every controversy and every stroke be.

⁶וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל׃

⁶All the elders of that city, who are nearest to the slain man, shall wash their hands over the heifer whose neck was broken in the valley;

⁷וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו׃

⁷and they shall answer and say, “Our hands have not shed this blood, neither have our eyes seen it.

⁸כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם׃

⁸Forgive, Yahweh, your people Israel, whom you have redeemed, and don’t allow innocent blood in the midst of your people Israel.” The blood shall be forgiven them.

⁹ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה׃

⁹So you shall put away the innocent blood from the midst of you, when you shall do that which is right in the eyes of Yahweh.

¹⁰כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו׃

¹⁰When you go forth to battle against your enemies, and Yahweh your God delivers them into your hands, and you carry them away captive,

¹¹וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה׃

¹¹and see among the captives a beautiful woman, and you have a desire to her, and would take her to you as wife;

¹²והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה׃

¹²then you shall bring her home to your house; and she shall shave her head, and pare her nails;

¹³והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃

¹³and she shall put the clothing of her captivity from off her, and shall remain in your house, and bewail her father and her mother a full month: and after that you shall go in to her, and be her husband, and she shall be your wife.

¹⁴והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה׃

¹⁴It shall be, if you have no delight in her, then you shall let her go where she will; but you shall not sell her at all for money, you shall not deal with her as a slave, because you have humbled her.

¹⁵כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה׃

¹⁵If a man have two wives, the one beloved, and the other hated, and they have borne him children, both the beloved and the hated; and if the firstborn son be hers who was hated;

¹⁶והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר׃

¹⁶then it shall be, in the day that he causes his sons to inherit that which he has, that he may not make the son of the beloved the firstborn before the son of the hated, who is the firstborn:

¹⁷כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה׃

¹⁷but he shall acknowledge the firstborn, the son of the hated, by giving him a double portion of all that he has; for he is the beginning of his strength; the right of the firstborn is his.

¹⁸כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃

¹⁸If a man have a stubborn and rebellious son, who will not obey the voice of his father, or the voice of his mother, and, though they chasten him, will not listen to them;

¹⁹ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו׃

¹⁹then shall his father and his mother lay hold on him, and bring him out to the elders of his city, and to the gate of his place;

²⁰ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא׃

²⁰and they shall tell the elders of his city, “This our son is stubborn and rebellious, he will not obey our voice; he is a glutton, and a drunkard.”

²¹ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו׃

²¹All the men of his city shall stone him to death with stones: so you shall put away the evil from the midst of you; and all Israel shall hear, and fear.

²²וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ׃

²²If a man have committed a sin worthy of death, and he be put to death, and you hang him on a tree;

²³לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃

²³his body shall not remain all night on the tree, but you shall surely bury him the same day; for he who is hanged is accursed of God; that you don’t defile your land which Yahweh your God gives you for an inheritance.