¹ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני׃

¹It happened in the seventh year, in the fifth month, the tenth day of the month, that certain of the elders of Israel came to inquire of Yahweh, and sat before me.

²ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

²The word of Yahweh came to me, saying,

³בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה׃

³Son of man, speak to the elders of Israel, and tell them, Thus says the Lord Yahweh: Is it to inquire of me that you have come? As I live, says the Lord Yahweh, I will not be inquired of by you.

⁴התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃

⁴Will you judge them, son of man, will you judge them? Cause them to know the abominations of their fathers;

⁵ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃

⁵and tell them, Thus says the Lord Yahweh: In the day when I chose Israel, and swore to the seed of the house of Jacob, and made myself known to them in the land of Egypt, when I swore to them, saying, I am Yahweh your God;

⁶ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃

⁶in that day I swore to them, to bring them forth out of the land of Egypt into a land that I had searched out for them, flowing with milk and honey, which is the glory of all lands.

⁷ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃

⁷I said to them, Cast away every man the abominations of his eyes, and don’t defile yourselves with the idols of Egypt; I am Yahweh your God.

⁸וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃

⁸But they rebelled against me, and would not listen to me; they each didn’t throw away the abominations of their eyes, neither did they forsake the idols of Egypt. Then I said I would pour out my wrath on them, to accomplish my anger against them in the midst of the land of Egypt.

⁹ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃

⁹But I worked for my name’s sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, among which they were, in whose sight I made myself known to them, in bringing them forth out of the land of Egypt.

¹⁰ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר׃

¹⁰So I caused them to go forth out of the land of Egypt, and brought them into the wilderness.

¹¹ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם׃

¹¹I gave them my statutes, and showed them my ordinances, which if a man does, he shall live in them.

¹²וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם׃

¹²Moreover also I gave them my Sabbaths, to be a sign between me and them, that they might know that I am Yahweh who sanctifies them.

¹³וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃

¹³But the house of Israel rebelled against me in the wilderness: they didn’t walk in my statutes, and they rejected my ordinances, which if a man keep, he shall live in them; and my Sabbaths they greatly profaned. Then I said I would pour out my wrath on them in the wilderness, to consume them.

¹⁴ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם׃

¹⁴But I worked for my name’s sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them out.

¹⁵וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃

¹⁵Moreover also I swore to them in the wilderness, that I would not bring them into the land which I had given them, flowing with milk and honey, which is the glory of all lands;

¹⁶יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃

¹⁶because they rejected my ordinances, and didn’t walk in my statutes, and profaned my Sabbaths: for their heart went after their idols.

¹⁷ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר׃

¹⁷Nevertheless my eye spared them, and I didn’t destroy them, neither did I make a full end of them in the wilderness.

¹⁸ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו׃

¹⁸I said to their children in the wilderness, Don’t walk in the statutes of your fathers, neither observe their ordinances, nor defile yourselves with their idols.

¹⁹אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם׃

¹⁹I am Yahweh your God: walk in my statutes, and keep my ordinances, and do them;

²⁰ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃

²⁰and make my Sabbaths holy; and they shall be a sign between me and you, that you may know that I am Yahweh your God.

²¹וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃

²¹But the children rebelled against me; they didn’t walk in my statutes, neither kept my ordinances to do them, which if a man do, he shall live in them; they profaned my Sabbaths. Then I said I would pour out my wrath on them, to accomplish my anger against them in the wilderness.

²²והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם׃

²²Nevertheless I withdrew my hand, and worked for my name’s sake, that it should not be profaned in the sight of the nations, in whose sight I brought them forth.

²³גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃

²³Moreover I swore to them in the wilderness, that I would scatter them among the nations, and disperse them through the countries;

²⁴יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃

²⁴because they had not executed my ordinances, but had rejected my statutes, and had profaned my Sabbaths, and their eyes were after their fathers’ idols.

²⁵וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם׃

²⁵Moreover also I gave them statutes that were not good, and ordinances in which they should not live;

²⁶ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה׃

²⁶and I polluted them in their own gifts, in that they caused to pass through the fire all that opens the womb, that I might make them desolate, to the end that they might know that I am Yahweh.

²⁷לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃

²⁷Therefore, son of man, speak to the house of Israel, and tell them, Thus says the Lord Yahweh: In this moreover have your fathers blasphemed me, in that they have committed a trespass against me.

²⁸ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם׃

²⁸For when I had brought them into the land, which I swore to give to them, then they saw every high hill, and every thick tree, and they offered there their sacrifices, and there they presented the provocation of their offering; there also they made their pleasant aroma, and they poured out there their drink offerings.

²⁹ואמר אלהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה׃

²⁹Then I said to them, What does the high place where you go mean? So its name is called Bamah to this day.

³⁰לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃

³⁰Therefore tell the house of Israel, Thus says the Lord Yahweh: Do you pollute yourselves in the way of your fathers? and do you play the prostitute after their abominations?

³¹ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם׃

³¹and when you offer your gifts, when you make your sons to pass through the fire, do you pollute yourselves with all your idols to this day? and shall I be inquired of by you, house of Israel? As I live, says the Lord Yahweh, I will not be inquired of by you;

³²והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃

³²and that which comes into your mind shall not be at all, in that you say, We will be as the nations, as the families of the countries, to serve wood and stone.

³³חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם׃

³³As I live, says the Lord Yahweh, surely with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with wrath poured out, will I be king over you:

³⁴והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה׃

³⁴and I will bring you out from the peoples, and will gather you out of the countries in which you are scattered, with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with wrath poured out;

³⁵והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים׃

³⁵and I will bring you into the wilderness of the peoples, and there will I enter into judgment with you face to face.

³⁶כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה׃

³⁶Like as I entered into judgment with your fathers in the wilderness of the land of Egypt, so will I enter into judgment with you, says the Lord Yahweh.

³⁷והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃

³⁷I will cause you to pass under the rod, and I will bring you into the bond of the covenant;

³⁸וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה׃

³⁸and I will purge out from among you the rebels, and those who disobey against me; I will bring them forth out of the land where they live, but they shall not enter into the land of Israel: and you shall know that I am Yahweh.

³⁹ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם׃

³⁹As for you, house of Israel, thus says the Lord Yahweh: Go, serve everyone his idols, and hereafter also, if you will not listen to me; but my holy name you shall no more profane with your gifts, and with your idols.

⁴⁰כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם׃

⁴⁰For in my holy mountain, in the mountain of the height of Israel, says the Lord Yahweh, there shall all the house of Israel, all of them, serve me in the land: there will I accept them, and there will I require your offerings, and the first fruits of your offerings, with all your holy things.

⁴¹בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃

⁴¹As a pleasant aroma will I accept you, when I bring you out from the peoples, and gather you out of the countries in which you have been scattered; and I will be sanctified in you in the sight of the nations.

⁴²וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם׃

⁴²You shall know that I am Yahweh, when I shall bring you into the land of Israel, into the country which I swore to give to your fathers.

⁴³וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם׃

⁴³There you shall remember your ways, and all your doings, in which you have polluted yourselves; and you shall loathe yourselves in your own sight for all your evils that you have committed.

⁴⁴וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה׃

⁴⁴You shall know that I am Yahweh, when I have dealt with you for my name’s sake, not according to your evil ways, nor according to your corrupt doings, you house of Israel, says the Lord Yahweh.

⁴⁵ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

⁴⁵The word of Yahweh came to me, saying,

⁴⁶בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב׃

⁴⁶Son of man, set your face toward the south, and drop your word toward the south, and prophesy against the forest of the field in the South;

⁴⁷ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃

⁴⁷and tell the forest of the South, Hear the word of Yahweh: Thus says the Lord Yahweh, Behold, I will kindle a fire in you, and it shall devour every green tree in you, and every dry tree: the flaming flame shall not be quenched, and all faces from the south to the north shall be burnt thereby.

⁴⁸וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃

⁴⁸All flesh shall see that I, Yahweh, have kindled it; it shall not be quenched.

⁴⁹ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃

⁴⁹Then I said, Ah Lord Yahweh! they say of me, Isn’t he a speaker of parables?