¹ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל׃

¹He said to me, Son of man, eat that which you find. Eat this scroll, and go, speak to the house of Israel.

²ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת׃

²So I opened my mouth, and he caused me to eat the scroll.

³ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃

³He said to me, Son of man, cause your belly to eat, and fill your bowels with this scroll that I give you. Then I ate it; and it was as sweet as honey in my mouth.

⁴ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃

⁴He said to me, Son of man, go to the house of Israel, and speak my words to them.

⁵כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל׃

⁵For you are not sent to a people of a strange speech and of a hard language, but to the house of Israel;

⁶לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך׃

⁶not to many peoples of a strange speech and of a hard language, whose words you can not understand. Surely, if I sent you to them, they would listen to you.

⁷ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה׃

⁷But the house of Israel will not listen to you; for they will not listen to me: for all the house of Israel are obstinate Literally, have a hard forehead and hard-hearted.

⁸הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם׃

⁸Behold, I have made your face hard against their faces, and your forehead hard against their foreheads.

⁹כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה׃

⁹As an adamant harder than flint have I made your forehead: don’t be afraid of them, neither be dismayed at their looks, though they are a rebellious house.

¹⁰ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע׃

¹⁰Moreover he said to me, Son of man, all my words that I shall speak to you receive in your heart, and hear with your ears.

¹¹ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו׃

¹¹Go to them of the captivity, to the children of your people, and speak to them, and tell them, Thus says the Lord Yahweh; whether they will hear, or whether they will forbear.

¹²ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו׃

¹²Then the Spirit lifted me up, and I heard behind me the voice of a great rushing, saying, Blessed be the glory of Yahweh from his place.

¹³וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול׃

¹³I heard the noise of the wings of the living creatures as they touched one another, and the noise of the wheels beside them, even the noise of a great rushing.

¹⁴ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה׃

¹⁴So the Spirit lifted me up, and took me away; and I went in bitterness, in the heat of my spirit; and the hand of Yahweh was strong on me.

¹⁵ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם׃

¹⁵Then I came to them of the captivity at Tel Aviv, that lived by the river Chebar, and to where they lived; and I sat there overwhelmed among them seven days.

¹⁶ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹⁶It happened at the end of seven days, that the word of Yahweh came to me, saying,

¹⁷בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃

¹⁷Son of man, I have made you a watchman to the house of Israel: therefore hear the word from my mouth, and give them warning from me.

¹⁸באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃

¹⁸When I tell the wicked, You shall surely die; and you give him no warning, nor speak to warn the wicked from his wicked way, to save his life; the same wicked man shall die in his iniquity; but his blood will I require at your hand.

¹⁹ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת׃

¹⁹Yet if you warn the wicked, and he doesn’t turn from his wickedness, nor from his wicked way, he shall die in his iniquity; but you have delivered your soul.

²⁰ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש׃

²⁰Again, when a righteous man does turn from his righteousness, and commit iniquity, and I lay a stumbling block before him, he shall die: because you have not given him warning, he shall die in his sin, and his righteous deeds which he has done shall not be remembered; but his blood will I require at your hand.

²¹ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת׃

²¹Nevertheless if you warn the righteous man, that the righteous not sin, and he does not sin, he shall surely live, because he took warning; and you have delivered your soul.

²²ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך׃

²²The hand of Yahweh was there on me; and he said to me, Arise, go forth into the plain, and I will there talk with you.

²³ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני׃

²³Then I arose, and went forth into the plain: and behold, the glory of Yahweh stood there, as the glory which I saw by the river Chebar; and I fell on my face.

²⁴ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך׃

²⁴Then the Spirit entered into me, and set me on my feet; and he spoke with me, and said to me, Go, shut yourself inside your house.

²⁵ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם׃

²⁵But you, son of man, behold, they shall lay bands on you, and shall bind you with them, and you shall not go out among them:

²⁶ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה׃

²⁶and I will make your tongue stick to the roof of your mouth, that you shall be mute, and shall not be to them a reprover; for they are a rebellious house.

²⁷ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה׃

²⁷But when I speak with you, I will open your mouth, and you shall tell them, Thus says the Lord Yahweh: He who hears, let him hear; and he who forbears, let him forbear: for they are a rebellious house.