¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹The word of Yahweh came to me, saying,

²בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה׃

²Son of man, speak to the children of your people, and tell them, When I bring the sword on a land, and the people of the land take a man from among them, and set him for their watchman;

³וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם׃

³if, when he sees the sword come on the land, he blow the trumpet, and warn the people;

⁴ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה׃

⁴then whoever hears the sound of the trumpet, and doesn’t take warning, if the sword come, and take him away, his blood shall be on his own head.

⁵את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט׃

⁵He heard the sound of the trumpet, and didn’t take warning; his blood shall be on him; whereas if he had taken warning, he would have delivered his soul.

⁶והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש׃

⁶But if the watchman sees the sword come, and doesn’t blow the trumpet, and the people aren’t warned, and the sword comes, and take any person from among them; he is taken away in his iniquity, but his blood will I require at the watchman’s hand.

⁷ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃

⁷So you, son of man, I have set you a watchman to the house of Israel; therefore hear the word at my mouth, and give them warning from me.

⁸באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃

⁸When I tell the wicked, O wicked man, you shall surely die, and you don’t speak to warn the wicked from his way; that wicked man shall die in his iniquity, but his blood will I require at your hand.

⁹ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת׃

⁹Nevertheless, if you warn the wicked of his way to turn from it, and he doesn’t turn from his way; he shall die in his iniquity, but you have delivered your soul.

¹⁰ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה׃

¹⁰You, son of man, tell the house of Israel: Thus you speak, saying, Our transgressions and our sins are on us, and we pine away in them; how then can we live?

¹¹אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל׃

¹¹Tell them, As I live, says the Lord Yahweh, I have no pleasure in the death of the wicked; but that the wicked turn from his way and live: turn, turn from your evil ways; for why will you die, house of Israel?

¹²ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו׃

¹²You, son of man, tell the children of your people, The righteousness of the righteous shall not deliver him in the day of his disobedience; and as for the wickedness of the wicked, he shall not fall thereby in the day that he turns from his wickedness; neither shall he who is righteous be able to live thereby in the day that he sins.

¹³באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטה על צדקתו ועשה עול כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות׃

¹³When I tell the righteous, that he shall surely live; if he trust to his righteousness, and commit iniquity, none of his righteous deeds shall be remembered; but in his iniquity that he has committed, therein shall he die.

¹⁴ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה׃

¹⁴Again, when I say to the wicked, You shall surely die; if he turn from his sin, and do that which is lawful and right;

¹⁵חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות׃

¹⁵if the wicked restore the pledge, give again that which he had taken by robbery, walk in the statutes of life, committing no iniquity; he shall surely live, he shall not die.

¹⁶כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה׃

¹⁶None of his sins that he has committed shall be remembered against him: he has done that which is lawful and right; he shall surely live.

¹⁷ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן׃

¹⁷Yet the children of your people say, The way of the Lord is not equal: but as for them, their way is not equal.

¹⁸בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם׃

¹⁸When the righteous turns from his righteousness, and commits iniquity, he shall even die therein.

¹⁹ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה׃

¹⁹When the wicked turns from his wickedness, and does that which is lawful and right, he shall live thereby.

²⁰ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל׃

²⁰Yet you say, The way of the Lord is not equal. House of Israel, I will judge every one of you after his ways.

²¹ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר׃

²¹It happened in the twelfth year of our captivity, in the tenth month, in the fifth day of the month, that one who had escaped out of Jerusalem came to me, saying, The city has been struck.

²²ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד׃

²²Now the hand of Yahweh had been on me in the evening, before he who was escaped came; and he had opened my mouth, until he came to me in the morning; and my mouth was opened, and I was no more mute.

²³ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

²³The word of Yahweh came to me, saying,

²⁴בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה׃

²⁴Son of man, they who inhabit those waste places in the land of Israel speak, saying, Abraham was one, and he inherited the land: but we are many; the land is given us for inheritance.

²⁵לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו׃

²⁵Therefore tell them, Thus says the Lord Yahweh: You eat with the blood, and lift up your eyes to your idols, and shed blood: and shall you possess the land?

²⁶עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו׃

²⁶You stand on your sword, you work abomination, and every one of you defiles his neighbor’s wife: and shall you possess the land?

²⁷כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו׃

²⁷You shall tell them, Thus says the Lord Yahweh: As I live, surely those who are in the waste places shall fall by the sword; and him who is in the open field will I give to the animals to be devoured; and those who are in the strongholds and in the caves shall die of the pestilence.

²⁸ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃

²⁸I will make the land a desolation and an astonishment; and the pride of her power shall cease; and the mountains of Israel shall be desolate, so that none shall pass through.

²⁹וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו׃

²⁹Then shall they know that I am Yahweh, when I have made the land a desolation and an astonishment, because of all their abominations which they have committed.

³⁰ואתה בן אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה׃

³⁰As for you, son of man, the children of your people talk of you by the walls and in the doors of the houses, and speak one to another, everyone to his brother, saying, Please come and hear what is the word that comes forth from Yahweh.

³¹ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃

³¹They come to you as the people come, and they sit before you as my people, and they hear your words, but don’t do them; for with their mouth they show much love, but their heart goes after their gain.

³²והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם׃

³²Behold, you are to them as a very lovely song of one who has a pleasant voice, and can play well on an instrument; for they hear your words, but they don’t do them.

³³ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם׃

³³When this comes to pass, (behold, it comes), then shall they know that a prophet has been among them.