1ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃
1It happened, that when Isaac was old, and his eyes were dim, so that he could not see, he called Esau his elder son, and said to him, “My son?” He said to him, “Here I am.”
2ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃
2He said, “See now, I am old. I don’t know the day of my death.
3ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃
3Now therefore, please take your weapons, your quiver and your bow, and go out to the field, and take me venison.
4ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃
4Make me savory food, such as I love, and bring it to me, that I may eat, and that my soul may bless you before I die.”
5ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃
5Rebekah heard when Isaac spoke to Esau his son. Esau went to the field to hunt for venison, and to bring it.
6ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃
6Rebekah spoke to Jacob her son, saying, “Behold, I heard your father speak to Esau your brother, saying,
7הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃
7‘Bring me venison, and make me savory food, that I may eat, and bless you before Yahweh before my death.’
8ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃
8Now therefore, my son, obey my voice according to that which I command you.
9לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃
9Go now to the flock, and get me from there two good young goats. I will make them savory food for your father, such as he loves.
10והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃
10You shall bring it to your father, that he may eat, so that he may bless you before his death.”
11ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃
11Jacob said to Rebekah his mother, “Behold, Esau my brother is a hairy man, and I am a smooth man.
12אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃
12What if my father touches me? I will seem to him as a deceiver, and I would bring a curse on myself, and not a blessing.”
13ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃
13His mother said to him, “Let your curse be on me, my son. Only obey my voice, and go get them for me.”
14וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃
14He went, and got them, and brought them to his mother. His mother made savory food, such as his father loved.
15ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃
15Rebekah took the good clothes of Esau, her elder son, which were with her in the house, and put them on Jacob, her younger son.
16ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃
16She put the skins of the young goats on his hands, and on the smooth of his neck.
17ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃
17She gave the savory food and the bread, which she had prepared, into the hand of her son Jacob.
18ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃
18He came to his father, and said, “My father?” He said, “Here I am. Who are you, my son?”
19ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃
19Jacob said to his father, “I am Esau your firstborn. I have done what you asked me to do. Please arise, sit and eat of my venison, that your soul may bless me.”
20ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃
20Isaac said to his son, “How is it that you have found it so quickly, my son?” He said, “Because Yahweh your God gave me success.”
21ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃
21Isaac said to Jacob, “Please come near, that I may feel you, my son, whether you are really my son Esau or not.”
22ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃
22Jacob went near to Isaac his father. He felt him, and said, “The voice is Jacob’s voice, but the hands are the hands of Esau.”
23ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃
23He didn’t recognize him, because his hands were hairy, like his brother, Esau’s hands. So he blessed him.
24ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃
24He said, “Are you really my son Esau?” He said, “I am.”
25ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃
25He said, “Bring it near to me, and I will eat of my son’s venison, that my soul may bless you.” He brought it near to him, and he ate. He brought him wine, and he drank.
26ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃
26His father Isaac said to him, “Come near now, and kiss me, my son.”
27ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃
27He came near, and kissed him. He smelled the smell of his clothing, and blessed him, and said, “Behold, the smell of my son is as the smell of a field which Yahweh has blessed.
28ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃
28God give you of the dew of the sky, of the fatness of the earth, and plenty of grain and new wine.
29יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃
29Let peoples serve you, and nations bow down to you. Be lord over your brothers. Let your mother’s sons bow down to you. Cursed be everyone who curses you. Blessed be everyone who blesses you.”
30ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃
30It happened, as soon as Isaac had made an end of blessing Jacob, and Jacob had just gone out from the presence of Isaac his father, that Esau his brother came in from his hunting.
31ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃
31He also made savory food, and brought it to his father. He said to his father, “Let my father arise, and eat of his son’s venison, that your soul may bless me.”
32ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃
32Isaac his father said to him, “Who are you?” He said, “I am your son, your firstborn, Esau.”
33ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃
33Isaac trembled violently, and said, “Who, then, is he who has taken venison, and brought it me, and I have eaten of all before you came, and have blessed him? Yes, he will be blessed.”
34כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃
34When Esau heard the words of his father, he cried with an exceeding great and bitter cry, and said to his father, “Bless me, even me also, my father.”
35ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃
35He said, “Your brother came with deceit, and has taken away your blessing.”
36ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃
36He said, “Isn’t he rightly named Jacob? For he has supplanted me these two times. He took away my birthright. See, now he has taken away my blessing.” He said, “Haven’t you reserved a blessing for me?”
37ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃
37Isaac answered Esau, “Behold, I have made him your lord, and all his brothers have I given to him for servants. With grain and new wine have I sustained him. What then will I do for you, my son?”
38ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃
38Esau said to his father, “Have you but one blessing, my father? Bless me, even me also, my father.” Esau lifted up his voice, and wept.
39ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃
39Isaac his father answered him, “Behold, of the fatness of the earth will be your dwelling, and of the dew of the sky from above.
40ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃
40By your sword will you live, and you will serve your brother. It will happen, when you will break loose, that you shall shake his yoke from off your neck.”
41וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃
41Esau hated Jacob because of the blessing with which his father blessed him. Esau said in his heart, “The days of mourning for my father are at hand. Then I will kill my brother Jacob.”
42ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃
42The words of Esau, her elder son, were told to Rebekah. She sent and called Jacob, her younger son, and said to him, “Behold, your brother Esau comforts himself about you by planning to kill you.
43ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃
43Now therefore, my son, obey my voice. Arise, flee to Laban, my brother, in Haran.
44וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃
44Stay with him a few days, until your brother’s fury turns away;
45עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃
45until your brother’s anger turn away from you, and he forgets what you have done to him. Then I will send, and get you from there. Why should I be bereaved of you both in one day?”
46ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃
46Rebekah said to Isaac, “I am weary of my life because of the daughters of Heth. If Jacob takes a wife of the daughters of Heth, such as these, of the daughters of the land, what good will my life do me?”