¹ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים׃

¹Jacob went on his way, and the angels of God met him.

²ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים׃

²When he saw them, Jacob said, “This is God’s army.” He called the name of that place Mahanaim.

³וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃

³Jacob sent messengers in front of him to Esau, his brother, to the land of Seir, the field of Edom.

⁴ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה׃

⁴He commanded them, saying, “This is what you shall tell my lord, Esau: ‘This is what your servant, Jacob, says. I have lived as a foreigner with Laban, and stayed until now.

⁵ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך׃

⁵I have cattle, donkeys, flocks, male servants, and female servants. I have sent to tell my lord, that I may find favor in your sight.’”

⁶וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו׃

⁶The messengers returned to Jacob, saying, “We came to your brother Esau. Not only that, but he comes to meet you, and four hundred men with him.”

⁷ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות׃

⁷Then Jacob was greatly afraid and was distressed. He divided the people who were with him, and the flocks, and the herds, and the camels, into two companies;

⁸ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃

⁸and he said, “If Esau comes to the one company, and strikes it, then the company which is left will escape.”

⁹ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃

⁹Jacob said, “God of my father Abraham, and God of my father Isaac, Yahweh, who said to me, ‘Return to your country, and to your relatives, and I will do you good,’

¹⁰קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃

¹⁰I am not worthy of the least of all the loving kindnesses, and of all the truth, which you have shown to your servant; for with just my staff I passed over this Jordan; and now I have become two companies.

¹¹הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים׃

¹¹Please deliver me from the hand of my brother, from the hand of Esau: for I fear him, lest he come and strike me, and the mothers with the children.

¹²ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׃

¹²You said, ‘I will surely do you good, and make your seed as the sand of the sea, which can’t be numbered because there are so many.’”

¹³וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃

¹³He lodged there that night, and took from that which he had with him, a present for Esau, his brother:

¹⁴עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃

¹⁴two hundred female goats and twenty male goats, two hundred ewes and twenty rams,

¹⁵גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃

¹⁵thirty milk camels and their colts, forty cows, ten bulls, twenty female donkeys and ten foals.

¹⁶ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃

¹⁶He delivered them into the hands of his servants, every herd by itself, and said to his servants, “Pass over before me, and put a space between herd and herd.”

¹⁷ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃

¹⁷He commanded the foremost, saying, “When Esau, my brother, meets you, and asks you, saying, ‘Whose are you? Where are you going? Whose are these before you?’

¹⁸ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו׃

¹⁸Then you shall say, ‘They are your servant, Jacob’s. It is a present sent to my lord, Esau. Behold, he also is behind us.’”

¹⁹ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו׃

¹⁹He commanded also the second, and the third, and all that followed the herds, saying, “This is how you shall speak to Esau, when you find him.

²⁰ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני׃

²⁰You shall say, ‘Not only that, but behold, your servant, Jacob, is behind us.’” For, he said, “I will appease him with the present that goes before me, and afterward I will see his face. Perhaps he will accept me.”

²¹ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה׃

²¹So the present passed over before him, and he himself lodged that night in the camp.

²²ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃

²²He rose up that night, and took his two wives, and his two handmaids, and his eleven sons, and passed over the ford of the Jabbok.

²³ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו׃

²³He took them, and sent them over the stream, and sent over that which he had.

²⁴ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃

²⁴Jacob was left alone, and wrestled with a man there until the breaking of the day.

²⁵וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו׃

²⁵When he saw that he didn’t prevail against him, he touched the hollow of his thigh, and the hollow of Jacob’s thigh was strained, as he wrestled.

²⁶ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׃

²⁶The man said, “Let me go, for the day breaks.” Jacob said, “I won’t let you go, unless you bless me.”

²⁷ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב׃

²⁷He said to him, “What is your name?” He said, “Jacob.”

²⁸ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃

²⁸He said, “Your name will no longer be called Jacob, but Israel; for you have fought with God and with men, and have prevailed.”

²⁹וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃

²⁹Jacob asked him, “Please tell me your name.” He said, “Why is it that you ask what my name is?” He blessed him there.

³⁰ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי׃

³⁰Jacob called the name of the place Peniel Peniel means “face of God.” : for, he said, “I have seen God face to face, and my life is preserved.”

³¹ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו׃

³¹The sun rose on him as he passed over Peniel, and he limped because of his thigh.

³²על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה׃

³²Therefore the children of Israel don’t eat the sinew of the hip, which is on the hollow of the thigh, to this day, because he touched the hollow of Jacob’s thigh in the sinew of the hip.