¹ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה׃

¹It happened at that time, that Judah went down from his brothers, and visited a certain Adullamite, whose name was Hirah.

²וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃

²Judah saw there a daughter of a certain Canaanite whose name was Shua. He took her, and went in to her.

³ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער׃

³She conceived, and bore a son; and he named him Er.

⁴ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן׃

⁴She conceived again, and bore a son; and she named him Onan.

⁵ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃

⁵She yet again bore a son, and named him Shelah: and he was at Chezib, when she bore him.

⁶ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃

⁶Judah took a wife for Er, his firstborn, and her name was Tamar.

⁷ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃

⁷Er, Judah’s firstborn, was wicked in the sight of Yahweh. Yahweh killed him.

⁸ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃

⁸Judah said to Onan, “Go in to your brother’s wife, and perform the duty of a husband’s brother to her, and raise up seed to your brother.”

⁹וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׃

⁹Onan knew that the seed wouldn’t be his; and it happened, when he went in to his brother’s wife, that he spilled it on the ground, lest he should give seed to his brother.

¹⁰וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו׃

¹⁰The thing which he did was evil in the sight of Yahweh, and he killed him also.

¹¹ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃

¹¹Then Judah said to Tamar, his daughter-in-law, “Remain a widow in your father’s house, until Shelah, my son, is grown up”; for he said, “Lest he also die, like his brothers.” Tamar went and lived in her father’s house.

¹²וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃

¹²After many days, Shua’s daughter, the wife of Judah, died. Judah was comforted, and went up to his sheepshearers to Timnah, he and his friend Hirah, the Adullamite.

¹³ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃

¹³It was told Tamar, saying, “Behold, your father-in-law is going up to Timnah to shear his sheep.”

¹⁴ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה׃

¹⁴She took off of her the garments of her widowhood, and covered herself with her veil, and wrapped herself, and sat in the gate of Enaim, which is by the way to Timnah; for she saw that Shelah was grown up, and she wasn’t given to him as a wife.

¹⁵ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃

¹⁵When Judah saw her, he thought that she was a prostitute, for she had covered her face.

¹⁶ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי׃

¹⁶He turned to her by the way, and said, “Please come, let me come in to you,” for he didn’t know that she was his daughter-in-law. She said, “What will you give me, that you may come in to me?”

¹⁷ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך׃

¹⁷He said, “I will send you a young goat from the flock.” She said, “Will you give me a pledge, until you send it?”

¹⁸ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו׃

¹⁸He said, “What pledge will I give you?” She said, “Your signet and your cord, and your staff that is in your hand.” He gave them to her, and came in to her, and she conceived by him.

¹⁹ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃

¹⁹She arose, and went away, and put off her veil from her, and put on the garments of her widowhood.

²⁰וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃

²⁰Judah sent the young goat by the hand of his friend, the Adullamite, to receive the pledge from the woman’s hand, but he didn’t find her.

²¹וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה׃

²¹Then he asked the men of her place, saying, “Where is the prostitute, that was at Enaim by the road?” They said, “There has been no prostitute here.”

²²וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה׃

²²He returned to Judah, and said, “I haven’t found her; and also the men of the place said, ‘There has been no prostitute here.’”

²³ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃

²³Judah said, “Let her keep it, lest we be shamed. Behold, I sent this young goat, and you haven’t found her.”

²⁴ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃

²⁴It happened about three months later, that it was told Judah, saying, “Tamar, your daughter-in-law, has played the prostitute; and moreover, behold, she is with child by prostitution.” Judah said, “Bring her out, and let her be burnt.”

²⁵הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃

²⁵When she was brought out, she sent to her father-in-law, saying, “By the man, whose these are, I am with child.” She also said, “Please discern whose are these—the signet, and the cords, and the staff.”

²⁶ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה׃

²⁶Judah acknowledged them, and said, “She is more righteous than I, because I didn’t give her to Shelah, my son.” He knew her again no more.

²⁷ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃

²⁷It happened in the time of her travail, that behold, twins were in her womb.

²⁸ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃

²⁸When she travailed, one put out a hand, and the midwife took and tied a scarlet thread on his hand, saying, “This came out first.”

²⁹ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃

²⁹It happened, as he drew back his hand, that behold, his brother came out, and she said, “Why have you made a breach for yourself?” Therefore his name was called Perez. Perez means “breaking out.”

³⁰ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח׃

³⁰Afterward his brother came out, that had the scarlet thread on his hand, and his name was called Zerah. Zerah means “scarlet” or “brightness.”