¹כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ׃

¹When I would heal Israel, then the iniquity of Ephraim is uncovered, also the wickedness of Samaria; for they commit falsehood, and the thief enters in, and the gang of robbers ravages outside.

²ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃

²They don’t consider in their hearts that I remember all their wickedness. Now their own deeds have engulfed them. They are before my face.

³ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים׃

³They make the king glad with their wickedness, and the princes with their lies.

⁴כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו׃

⁴They are all adulterers. They are burning like an oven that the baker stops stirring, from the kneading of the dough, until it is leavened.

⁵יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃

⁵On the day of our king, the princes made themselves sick with the heat of wine. He joined his hand with mockers.

⁶כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃

⁶For they have prepared their heart like an oven, while they lie in wait. Their baker sleeps all the night. In the morning it burns as a flaming fire.

⁷כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃

⁷They are all hot as an oven, and devour their judges. All their kings have fallen. There is no one among them who calls to me.

⁸אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה׃

⁸Ephraim, he mixes himself among the nations. Ephraim is a pancake not turned over.

⁹אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃

⁹Strangers have devoured his strength, and he doesn’t realize it. Indeed, gray hairs are here and there on him, and he doesn’t realize it.

¹⁰וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת׃

¹⁰The pride of Israel testifies to his face; yet they haven’t returned to Yahweh their God, nor sought him, for all this.

¹¹ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו׃

¹¹“Ephraim is like an easily deceived dove, without understanding. They call to Egypt. They go to Assyria.

¹²כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם׃

¹²When they go, I will spread my net on them. I will bring them down like the birds of the sky. I will chastise them, as their congregation has heard.

¹³אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃

¹³Woe to them! For they have wandered from me. Destruction to them! For they have trespassed against me. Though I would redeem them, yet they have spoken lies against me.

¹⁴ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃

¹⁴They haven’t cried to me with their heart, but they howl on their beds. They assemble themselves for grain and new wine. They turn away from me.

¹⁵ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע׃

¹⁵Though I have taught and strengthened their arms, yet they plot evil against me.

¹⁶ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים׃

¹⁶They return, but not to the Most High. They are like a faulty bow. Their princes will fall by the sword for the rage of their tongue. This will be their derision in the land of Egypt.