¹הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃

¹Woe to those who decree unrighteous decrees, and to the writers who write oppressive decrees;

²להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃

²to deprive the needy from justice, and to rob the poor among my people of their rights, that widows may be their spoil, and that they may make the fatherless their prey!

³ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃

³What will you do in the day of visitation, and in the desolation which will come from afar? To whom will you flee for help? Where will you leave your wealth?

⁴בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

⁴They will only bow down under the prisoners, and will fall under the slain. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.

⁵הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃

⁵Alas Assyrian, the rod of my anger, the staff in whose hand is my indignation!

⁶בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃

⁶I will send him against a profane nation, and against the people who anger me will I give him a command to take the spoil and to take the prey, and to tread them down like the mire of the streets.

⁷והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃

⁷However he doesn’t mean so, neither does his heart think so; but it is in his heart to destroy, and to cut off not a few nations.

⁸כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃

⁸For he says, “Aren’t all of my princes kings?

⁹הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃

⁹Isn’t Calno like Carchemish? Isn’t Hamath like Arpad? Isn’t Samaria like Damascus?”

¹⁰כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃

¹⁰As my hand has found the kingdoms of the idols, whose engraved images exceeded those of Jerusalem and of Samaria;

¹¹הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃

¹¹shall I not, as I have done to Samaria and her idols, so do to Jerusalem and her idols?

¹²והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃

¹²Therefore it will happen that, when the Lord has performed his whole work on Mount Zion and on Jerusalem, I will punish the fruit of the willful proud heart of the king of Assyria, and the insolence of his haughty looks.

¹³כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃

¹³For he has said, “By the strength of my hand I have done it, and by my wisdom; for I have understanding: and I have removed the boundaries of the peoples, and have robbed their treasures. Like a valiant man I have brought down their rulers.

¹⁴ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃

¹⁴My hand has found the riches of the peoples like a nest, and like one gathers eggs that are abandoned, have I gathered all the earth. There was no one who moved their wing, or that opened their mouth, or chirped.”

¹⁵היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃

¹⁵Should an axe brag against him who chops with it? Should a saw exalt itself above him who saws with it? As if a rod should lift those who lift it up, or as if a staff should lift up someone who is not wood.

¹⁶לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃

¹⁶Therefore the Lord, Yahweh of Armies, will send among his fat ones leanness; and under his glory a burning will be kindled like the burning of fire.

¹⁷והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃

¹⁷The light of Israel will be for a fire, and his Holy One for a flame; and it will burn and devour his thorns and his briers in one day.

¹⁸וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃

¹⁸He will consume the glory of his forest, and of his fruitful field, both soul and body. It will be as when a standard bearer faints.

¹⁹ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃

¹⁹The remnant of the trees of his forest shall be few, so that a child could write their number.

²⁰והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת׃

²⁰It will come to pass in that day that the remnant of Israel, and those who have escaped from the house of Jacob will no more again lean on him who struck them, but shall lean on Yahweh, the Holy One of Israel, in truth.

²¹שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור׃

²¹A remnant will return, even the remnant of Jacob, to the mighty God.

²²כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃

²²For though your people, Israel, are like the sand of the sea, only a remnant of them will return. A destruction is determined, overflowing with righteousness.

²³כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ׃

²³For the Lord, Yahweh of Armies, will make a full end, and that determined, in the midst of all the earth.

²⁴לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים׃

²⁴Therefore the Lord, Yahweh of Armies, says “My people who dwell in Zion, don’t be afraid of the Assyrian, though he strike you with the rod, and lift up his staff against you, as Egypt did.

²⁵כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם׃

²⁵For yet a very little while, and the indignation against you will be accomplished, and my anger will be directed to his destruction.”

²⁶ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃

²⁶Yahweh of Armies will stir up a scourge against him, as in the slaughter of Midian at the rock of Oreb. His rod will be over the sea, and he will lift it up like he did against Egypt.

²⁷והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן׃

²⁷It will happen in that day, that his burden will depart from off your shoulder, and his yoke from off your neck, and the yoke shall be destroyed because of the anointing oil.

²⁸בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃

²⁸He has come to Aiath. He has passed through Migron. At Michmash he stores his baggage.

²⁹עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃

²⁹They have gone over the pass. They have taken up their lodging at Geba. Ramah trembles. Gibeah of Saul has fled.

³⁰צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃

³⁰Cry aloud with your voice, daughter of Gallim! Listen, Laishah! You poor Anathoth!

³¹נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃

³¹Madmenah is a fugitive. The inhabitants of Gebim flee for safety.

³²עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם׃

³²This very day he will halt at Nob. He shakes his hand at the mountain of the daughter of Zion, the hill of Jerusalem.

³³הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃

³³Behold, the Lord, Yahweh of Armies, will lop the boughs with terror. The tall will be cut down, and the lofty will be brought low.

³⁴ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃

³⁴He will cut down the thickets of the forest with iron, and Lebanon will fall by the Mighty One.