¹משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃

¹The burden of Moab: for in a night, Ar of Moab is laid waste, and brought to nothing; for in a night Kir of Moab is laid waste, and brought to nothing.

²עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃

²They have gone up to Bayith, and to Dibon, to the high places, to weep. Moab wails over Nebo and over Medeba. Baldness is on all of their heads. Every beard is cut off.

³בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃

³In their streets, they clothe themselves in sackcloth. In their streets and on their housetops, everyone wails, weeping abundantly.

⁴ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃

⁴Heshbon cries out with Elealeh. Their voice is heard even to Jahaz. Therefore the armed men of Moab cry aloud. Their souls tremble within them.

⁵לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃

⁵My heart cries out for Moab! Her nobles flee to Zoar, to Eglath Shelishiyah; for they go up by the ascent of Luhith with weeping; for in the way of Horonaim, they raise up a cry of destruction.

⁶כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃

⁶For the waters of Nimrim will be desolate; for the grass has withered away, the tender grass fails, there is no green thing.

⁷על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃

⁷Therefore they will carry away the abundance they have gotten, and that which they have stored up, over the brook of the willows.

⁸כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃

⁸For the cry has gone around the borders of Moab; its wailing to Eglaim, and its wailing to Beer Elim.

⁹כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃

⁹For the waters of Dimon are full of blood; for I will bring yet more on Dimon, a lion on those of Moab who escape, and on the remnant of the land.