¹משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃

¹The burden of the wilderness of the sea. As whirlwinds in the South sweep through, it comes from the wilderness, from an awesome land.

²חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

²A grievous vision is declared to me. The treacherous man deals treacherously, and the destroyer destroys. Go up, Elam; attack! I have stopped all of Media’s sighing.

³על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

³Therefore my thighs are filled with anguish. Pains have taken hold on me, like the pains of a woman in labor. I am in so much pain that I can’t hear. I so am dismayed that I can’t see.

⁴תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃

⁴My heart flutters. Horror has frightened me. The twilight that I desired has been turned into trembling for me.

⁵ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃

⁵They prepare the table. They set the watch. They eat. They drink. Rise up, you princes, oil the shield!

⁶כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃

⁶For the Lord said to me, “Go, set a watchman. Let him declare what he sees.

⁷וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃

⁷When he sees a troop, horsemen in pairs, a troop of donkeys, a troop of camels, he shall listen diligently with great attentiveness.”

⁸ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃

⁸He cried like a lion: “Lord, I stand continually on the watchtower in the daytime, and every night I stay at my post.

⁹והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃

⁹Behold, here comes a troop of men, horsemen in pairs.” He answered, “Fallen, fallen is Babylon; and all the engraved images of her gods are broken to the ground.

¹⁰מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃

¹⁰You are my threshing, and the grain of my floor!” That which I have heard from Yahweh of Armies, the God of Israel, I have declared to you.

¹¹משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃

¹¹The burden of Dumah. One calls to me out of Seir, “Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?”

¹²אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃

¹²The watchman said, “The morning comes, and also the night. If you will inquire, inquire. Come back again.”

¹³משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃

¹³The burden on Arabia. In the forest in Arabia you will lodge, you caravans of Dedanites.

¹⁴לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃

¹⁴They brought water to him who was thirsty. The inhabitants of the land of Tema met the fugitives with their bread.

¹⁵כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃

¹⁵For they fled away from the swords, from the drawn sword, from the bent bow, and from the heat of battle.

¹⁶כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃

¹⁶For the Lord said to me, “Within a year, as a worker bound by contract would count it, all the glory of Kedar will fail,

¹⁷ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃

¹⁷and the residue of the number of the archers, the mighty men of the children of Kedar, will be few; for Yahweh, the God of Israel, has spoken it.”