1שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה׃
1“Hear this, house of Jacob, you who are called by the name of Israel, and have come forth out of the waters of Judah; who swear by the name of Yahweh, and make mention of the God of Israel, but not in truth, nor in righteousness
2כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו׃
2(for they call themselves of the holy city, and stay themselves on the God of Israel; Yahweh of Armies is his name):
3הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה׃
3I have declared the former things from of old; yes, they went forth out of my mouth, and I showed them: suddenly I did them, and they happened.
4מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה׃
4Because I knew that you are obstinate, and your neck is an iron sinew, and your brow brass;
5ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום׃
5therefore I have declared it to you from of old; before it came to pass I showed it to you; lest you should say, ‘My idol has done them, and my engraved image, and my molten image, has commanded them.’
6שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם׃
6You have heard it; see all this; and you, will you not declare it? “I have shown you new things from this time, even hidden things, which you have not known.
7עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר הנה ידעתין׃
7They are created now, and not from of old; and before this day you didn’t hear them; lest you should say, ‘Behold, I knew them.’
8גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך׃
8Yes, you didn’t hear; yes, you didn’t know; yes, from of old your ear was not opened: for I knew that you dealt very treacherously, and was called a transgressor from the womb.
9למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך׃
9For my name’s sake will I defer my anger, and for my praise will I refrain for you, that I not cut you off.
10הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני׃
10Behold, I have refined you, but not as silver; I have chosen you in the furnace of affliction.
11למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן׃
11For my own sake, for my own sake, will I do it; for how should my name be profaned? I will not give my glory to another.
12שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון׃
12“Listen to me, O Jacob, and Israel my called: I am he; I am the first, I also am the last.
13אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו׃
13Yes, my hand has laid the foundation of the earth, and my right hand has spread out the heavens: when I call to them, they stand up together.
14הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים׃
14“Assemble yourselves, all you, and hear; who among them has declared these things? He whom Yahweh loves shall perform his pleasure on Babylon, and his arm shall be on the Chaldeans.
15אני אני דברתי אף קראתיו הביאתיו והצליח דרכו׃
15I, even I, have spoken; yes, I have called him; I have brought him, and he shall make his way prosperous.
16קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו׃
16“Come near to me and hear this: “From the beginning I have not spoken in secret; from the time that it was, there am I.” Now the Lord Yahweh has sent me, with his Spirit.
17כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך׃
17Thus says Yahweh, your Redeemer, the Holy One of Israel: I am Yahweh your God, who teaches you to profit, who leads you by the way that you should go.
18לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים׃
18Oh that you had listened to my commandments! then your peace would have been like a river, and your righteousness like the waves of the sea:
19ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני׃
19your seed also had been as the sand, and the offspring of your body like its grains: his name would not be cut off nor destroyed from before me.
20צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב׃
20Go forth from Babylon, flee from the Chaldeans; with a voice of singing declare, tell this, utter it even to the end of the earth: say, Yahweh has redeemed his servant Jacob.
21ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃
21They didn’t thirst when he led them through the deserts; he caused the waters to flow out of the rock for them; he split the rock also, and the waters gushed out.
22אין שלום אמר יהוה לרשעים׃
22“There is no peace,” says Yahweh, “for the wicked.”