1שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל׃
1Hear the word which Yahweh speaks to you, house of Israel!
2כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה׃
2Thus says Yahweh, “Don’t learn the way of the nations, and don’t be dismayed at the signs of the sky; for the nations are dismayed at them.
3כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃
3For the customs of the peoples are vanity; for one cuts a tree out of the forest, the work of the hands of the workman with the axe.
4בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק׃
4They deck it with silver and with gold; they fasten it with nails and with hammers, that it not move.
5כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם׃
5They are like a palm tree, of turned work, and don’t speak: they must be carried, because they can’t go. Don’t be afraid of them; for they can’t do evil, neither is it in them to do good.”
6מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה׃
6There is none like you, Yahweh; you are great, and your name is great in might.
7מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך׃
7Who should not fear you, King of the nations? For it appertains to you; because among all the wise men of the nations, and in all their royal estate, there is none like you.
8ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃
8But they are together brutish and foolish: the instruction of idols! it is but a stock.
9כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם׃
9There is silver beaten into plates, which is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the artificer and of the hands of the goldsmith; blue and purple for their clothing; they are all the work of skillful men.
10ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו׃
10But Yahweh is the true God; he is the living God, and an everlasting King: at his wrath the earth trembles, and the nations are not able to withstand his indignation.
11כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה׃
11You shall say this to them: The gods that have not made the heavens and the earth, these shall perish from the earth, and from under the heavens.
12עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
12He has made the earth by his power, he has established the world by his wisdom, and by his understanding has he stretched out the heavens:
13לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
13when he utters his voice, there is a tumult of waters in the heavens, and he causes the vapors to ascend from the ends of the earth; he makes lightnings for the rain, and brings forth the wind out of his treasuries.
14נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃
14Every man has become brutish and without knowledge; every goldsmith is disappointed by his engraved image; for his molten image is falsehood, and there is no breath in them.
15הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
15They are vanity, a work of delusion: in the time of their visitation they shall perish.
16לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃
16The portion of Jacob is not like these; for he is the former of all things; and Israel is the tribe of his inheritance: Yahweh of Armies is his name.
17אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃
17Gather up your wares out of the land, you who live under siege.
18כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו׃
18For thus says Yahweh, Behold, I will sling out the inhabitants of the land at this time, and will distress them, that they may feel it.
19אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃
19Woe is me because of my hurt! my wound is grievous: but I said, Truly this is my grief, and I must bear it.
20אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי׃
20My tent is destroyed, and all my cords are broken: my children are gone forth from me, and they are no more: there is none to spread my tent any more, and to set up my curtains.
21כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה׃
21For the shepherds are become brutish, and have not inquired of Yahweh: therefore they have not prospered, and all their flocks are scattered.
22קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים׃
22The voice of news, behold, it comes, and a great commotion out of the north country, to make the cities of Judah a desolation, a dwelling place of jackals.
23ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו׃
23Yahweh, I know that the way of man is not in himself: it is not in man who walks to direct his steps.
24יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני׃
24Yahweh, correct me, but in measure: not in your anger, lest you bring me to nothing.
25שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו׃
25Pour out your wrath on the nations that don’t know you, and on the families that don’t call on your name: for they have devoured Jacob, yes, they have devoured him and consumed him, and have laid waste his habitation.