¹דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל׃

¹The Word of Yahweh “Yahweh” is God’s proper Name, sometimes rendered “LORD” (all caps) in other translations. that came to Joel, the son of Pethuel.

²שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃

²Hear this, you elders, And listen, all you inhabitants of the land. Has this ever happened in your days, or in the days of your fathers?

³עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃

³Tell your children about it, and have your children tell their children, and their children, another generation.

⁴יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃

⁴What the swarming locust has left, the great locust has eaten. What the great locust has left, the grasshopper has eaten. What the grasshopper has left, the caterpillar has eaten.

⁵הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃

⁵Wake up, you drunkards, and weep! Wail, all you drinkers of wine, because of the sweet wine; for it is cut off from your mouth.

⁶כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃

⁶For a nation has come up on my land, strong, and without number. His teeth are the teeth of a lion, and he has the fangs of a lioness.

⁷שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃

⁷He has laid my vine waste, and stripped my fig tree. He has stripped its bark, and thrown it away. Its branches are made white.

⁸אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃

⁹הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃

⁹The meal offering and the drink offering are cut off from Yahweh’s house. The priests, Yahweh’s ministers, mourn.

¹⁰שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃

¹⁰The field is laid waste. The land mourns, for the grain is destroyed, The new wine has dried up, and the oil languishes.

¹¹הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃

¹¹Be confounded, you farmers! Wail, you vineyard keepers; for the wheat and for the barley; for the harvest of the field has perished.

¹²הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃

¹²The vine has dried up, and the fig tree withered; the pomegranate tree, the palm tree also, and the apple tree, even all of the trees of the field are withered; for joy has withered away from the sons of men.

¹³חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃

¹³Put on sackcloth and mourn, you priests! Wail, you ministers of the altar. Come, lie all night in sackcloth, you ministers of my God The Hebrew word rendered “God” is “Elohim.” , for the meal offering and the drink offering are withheld from your God’s house.

¹⁴קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃

¹⁴Sanctify a fast. Call a solemn assembly. Gather the elders, and all the inhabitants of the land, to the house of Yahweh, your God, and cry to Yahweh.

¹⁵אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃

¹⁵Alas for the day! For the day of Yahweh is at hand, and it will come as destruction from the Almighty.

¹⁶הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃

¹⁶Isn’t the food cut off before our eyes; joy and gladness from the house of our God?

¹⁷עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃

¹⁷The seeds rot under their clods. The granaries are laid desolate. The barns are broken down, for the grain has withered.

¹⁸מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃

¹⁸How the animals groan! The herds of livestock are perplexed, because they have no pasture. Yes, the flocks of sheep are made desolate.

¹⁹אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃

¹⁹Yahweh, I cry to you, For the fire has devoured the pastures of the wilderness, and the flame has burned all the trees of the field.

²⁰גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃

²⁰Yes, the animals of the field pant to you, for the water brooks have dried up, And the fire has devoured the pastures of the wilderness.