¹ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר׃

¹Now on the first day of the week, Mary Magdalene went early, while it was still dark, to the tomb, and saw the stone taken away from the tomb.

²ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר חשק בו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו׃

²Therefore she ran and came to Simon Peter, and to the other disciple whom Jesus loved, and said to them, “They have taken away the Lord out of the tomb, and we don’t know where they have laid him!”

³ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר׃

³Therefore Peter and the other disciple went out, and they went toward the tomb.

⁴וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר׃

⁴They both ran together. The other disciple outran Peter, and came to the tomb first.

⁵וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה׃

⁵Stooping and looking in, he saw the linen cloths lying, yet he didn’t enter in.

⁶ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים׃

⁶Then Simon Peter came, following him, and entered into the tomb. He saw the linen cloths lying,

⁷והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃

⁷and the cloth that had been on his head, not lying with the linen cloths, but rolled up in a place by itself.

⁸ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן׃

⁸So then the other disciple who came first to the tomb also entered in, and he saw and believed.

⁹כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃

⁹For as yet they didn’t know the Scripture, that he must rise from the dead.

¹⁰וישובו התלמידים וילכו אל ביתם׃

¹⁰So the disciples went away again to their own homes.

¹¹ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃

¹¹But Mary was standing outside at the tomb weeping. So, as she wept, she stooped and looked into the tomb,

¹²ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃

¹²and she saw two angels in white sitting, one at the head, and one at the feet, where the body of Jesus had lain.

¹³ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃

¹³They told her, “Woman, why are you weeping?” She said to them, “Because they have taken away my Lord, and I don’t know where they have laid him.”

¹⁴ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע׃

¹⁴When she had said this, she turned around and saw Jesus standing, and didn’t know that it was Jesus.

¹⁵ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃

¹⁵Jesus said to her, “Woman, why are you weeping? Who are you looking for?” She, supposing him to be the gardener, said to him, “Sir, if you have carried him away, tell me where you have laid him, and I will take him away.”

¹⁶ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה׃

¹⁶Jesus said to her, “Mary.” She turned and said to him, “Rabboni Rabboni is a transliteration of the Hebrew word for “great teacher.” !” which is to say, “Teacher or, Master !”

¹⁷ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי אך לכי נא אל אחי ואמרי אליהם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם׃

¹⁷Jesus said to her, “Don’t hold me, for I haven’t yet ascended to my Father; but go to my brothers, and tell them, ‘I am ascending to my Father and your Father, to my God and your God.’”

¹⁸ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים כי ראתה את האדון וכזאת דבר אליה׃

¹⁸Mary Magdalene came and told the disciples that she had seen the Lord, and that he had said these things to her.

¹⁹ויהי לעת ערב ביום ההוא והוא אחד בשבת כאשר נסגרו דלתות הבית אשר נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם׃

¹⁹When therefore it was evening, on that day, the first day of the week, and when the doors were locked where the disciples were assembled, for fear of the Jews, Jesus came and stood in the midst, and said to them, “Peace be to you.”

²⁰ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון׃

²⁰When he had said this, he showed them his hands and his side. The disciples therefore were glad when they saw the Lord.

²¹ויסף ישוע לדבר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם׃

²¹Jesus therefore said to them again, “Peace be to you. As the Father has sent me, even so I send you.”

²²ויהי בדברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את רוח הקדש׃

²²When he had said this, he breathed on them, and said to them, “Receive the Holy Spirit!

²³והיה כל אשר תסלחו את חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו׃

²³ If you forgive anyone’s sins, they have been forgiven them. If you retain anyone’s sins, they have been retained.”

²⁴ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא היה בתוכם כבוא ישוע׃

²⁴But Thomas, one of the twelve, called Didymus, wasn’t with them when Jesus came.

²⁵ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין׃

²⁵The other disciples therefore said to him, “We have seen the Lord!” But he said to them, “Unless I see in his hands the print of the nails, and put my hand into his side, I will not believe.”

²⁶ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃

²⁶After eight days again his disciples were inside, and Thomas was with them. Jesus came, the doors being locked, and stood in the midst, and said, “Peace be to you.”

²⁷ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין׃

²⁷Then he said to Thomas, “Reach here your finger, and see my hands. Reach here your hand, and put it into my side. Don’t be unbelieving, but believing.”

²⁸ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי׃

²⁸Thomas answered him, “My Lord and my God!”

²⁹ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים׃

²⁹Jesus said to him, “Because you have seen me, TR adds “ Thomas,” you have believed. Blessed are those who have not seen, and have believed.”

³⁰והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה׃

³⁰Therefore Jesus did many other signs in the presence of his disciples, which are not written in this book;

³¹אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃

³¹but these are written, that you may believe that Jesus is the Christ, the Son of God, and that believing you may have life in his name.