¹ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃

¹It happened, when all the kings who were beyond the Jordan, in the hill country, and in the lowland, and on all the shore of the great sea in front of Lebanon, the Hittite, the Amorite, the Canaanite, the Perizzite, the Hivite, and the Jebusite, heard of it

²ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד׃

²that they gathered themselves together to fight with Joshua and with Israel, with one accord.

³וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי׃

³But when the inhabitants of Gibeon heard what Joshua had done to Jericho and to Ai,

⁴ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים׃

⁴they also resorted to a ruse, and went and made as if they had been ambassadors, and took old sacks on their donkeys, and wineskins, old and torn and bound up,

⁵ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים׃

⁵and old and patched shoes on their feet, and wore old garments. All the bread of their provision was dry and moldy.

⁶וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית׃

⁶They went to Joshua to the camp at Gilgal, and said to him, and to the men of Israel, “We have come from a far country. Now therefore make a covenant with us.”

⁷ויאמרו איש ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית׃

⁷The men of Israel said to the Hivites, “What if you live among us. How could we make a covenant with you?”

⁸ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם ומאין תבאו׃

⁸They said to Joshua, “We are your servants.” Joshua said to them, “Who are you? Where do you come from?”

⁹ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים׃

⁹They said to him, “Your servants have come from a very far country because of the name of Yahweh your God; for we have heard of his fame, all that he did in Egypt,

¹⁰ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות׃

¹⁰and all that he did to the two kings of the Amorites who were beyond the Jordan, to Sihon king of Heshbon and to Og king of Bashan, who was at Ashtaroth.

¹¹ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית׃

¹¹Our elders and all the inhabitants of our country spoke to us, saying, ‘Take provision in your hand for the journey, and go to meet them, and tell them, “We are your servants. Now make a covenant with us.”’

¹²זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים׃

¹²This our bread we took hot for our provision out of our houses on the day we went out to go to you; but now, behold, it is dry, and has become moldy.

¹³ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד׃

¹³These wineskins, which we filled, were new; and behold, they are torn. These our garments and our shoes have become old because of the very long journey.”

¹⁴ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו׃

¹⁴The men sampled their provisions, and didn’t ask counsel from the mouth of Yahweh.

¹⁵ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה׃

¹⁵Joshua made peace with them, and made a covenant with them, to let them live. The princes of the congregation swore to them.

¹⁶ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים׃

¹⁶It happened at the end of three days after they had made a covenant with them, that they heard that they were their neighbors, and that they lived among them.

¹⁷ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים׃

¹⁷The children of Israel traveled and came to their cities on the third day. Now their cities were Gibeon, Chephirah, Beeroth, and Kiriath Jearim.

¹⁸ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים׃

¹⁸The children of Israel didn’t strike them, because the princes of the congregation had sworn to them by Yahweh, the God of Israel. All the congregation murmured against the princes.

¹⁹ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם׃

¹⁹But all the princes said to all the congregation, “We have sworn to them by Yahweh, the God of Israel: now therefore we may not touch them.

²⁰זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם׃

²⁰This we will do to them, and let them live; lest wrath be on us, because of the oath which we swore to them.”

²¹ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים׃

²¹The princes said to them, “Let them live, so they became wood cutters and drawers of water for all the congregation, as the princes had spoken to them.”

²²ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים׃

²²Joshua called for them, and he spoke to them, saying, “Why have you deceived us, saying, ‘We are very far from you,’ when you live among us?

²³ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים לבית אלהי׃

²³Now therefore you are cursed, and some of you will never fail to be bondservants, both wood cutters and drawers of water for the house of my God.”

²⁴ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה׃

²⁴They answered Joshua, and said, “Because your servants were certainly told how Yahweh your God commanded his servant Moses to give you all the land, and to destroy all the inhabitants of the land from before you. Therefore we were very afraid for our lives because of you, and have done this thing.

²⁵ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה׃

²⁵Now, behold, we are in your hand. Do to us as it seems good and right to you to do.”

²⁶ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום׃

²⁶He did so to them, and delivered them out of the hand of the children of Israel, so that they didn’t kill them.

²⁷ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר׃

²⁷That day Joshua made them wood cutters and drawers of water for the congregation and for the altar of Yahweh, to this day, in the place which he should choose.