¹אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

¹Since many have undertaken to set in order a narrative concerning those matters which have been fulfilled among us,

²כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

²even as those who from the beginning were eyewitnesses and servants of the word delivered them to us,

³חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

³it seemed good to me also, having traced the course of all things accurately from the first, to write to you in order, most excellent Theophilus;

⁴למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

⁴that you might know the certainty concerning the things in which you were instructed.

⁵כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

⁵There was in the days of Herod, the king of Judea, a certain priest named Zacharias, of the priestly division of Abijah. He had a wife of the daughters of Aaron, and her name was Elizabeth.

⁶ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

⁶They were both righteous before God, walking blamelessly in all the commandments and ordinances of the Lord.

⁷ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

⁷But they had no child, because Elizabeth was barren, and they both were well advanced in years.

⁸ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

⁸Now it happened, while he executed the priest’s office before God in the order of his division,

⁹וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

⁹according to the custom of the priest’s office, his lot was to enter into the temple of the Lord and burn incense.

¹⁰וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

¹⁰The whole multitude of the people were praying outside at the hour of incense.

¹¹וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

¹¹An angel of the Lord appeared to him, standing on the right side of the altar of incense.

¹²ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

¹²Zacharias was troubled when he saw him, and fear fell upon him.

¹³ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

¹³But the angel said to him, “Don’t be afraid, Zacharias, because your request has been heard, and your wife, Elizabeth, will bear you a son, and you shall call his name John.

¹⁴והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

¹⁴You will have joy and gladness; and many will rejoice at his birth.

¹⁵כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

¹⁵For he will be great in the sight of the Lord, and he will drink no wine nor strong drink. He will be filled with the Holy Spirit, even from his mother’s womb.

¹⁶ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

¹⁶He will turn many of the children of Israel to the Lord, their God.

¹⁷והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

¹⁷He will go before him in the spirit and power of Elijah, ‘to turn the hearts of the fathers to the children,’ and the disobedient to the wisdom of the just; to prepare a people prepared for the Lord.”

¹⁸ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

¹⁸Zacharias said to the angel, “How can I be sure of this? For I am an old man, and my wife is well advanced in years.”

¹⁹ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

¹⁹The angel answered him, “I am Gabriel, who stands in the presence of God. I was sent to speak to you, and to bring you this good news.

²⁰והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

²⁰Behold, you will be silent and not able to speak, until the day that these things will happen, because you didn’t believe my words, which will be fulfilled in their proper time.”

²¹והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

²¹The people were waiting for Zacharias, and they marveled that he delayed in the temple.

²²ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

²²When he came out, he could not speak to them, and they perceived that he had seen a vision in the temple. He continued making signs to them, and remained mute.

²³ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

²³It happened, when the days of his service were fulfilled, he departed to his house.

²⁴ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

²⁴After these days Elizabeth, his wife, conceived, and she hid herself five months, saying,

²⁵ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

²⁵“Thus has the Lord done to me in the days in which he looked at me, to take away my reproach among men.”

²⁶ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

²⁶Now in the sixth month, the angel Gabriel was sent from God to a city of Galilee, named Nazareth,

²⁷אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

²⁷to a virgin pledged to be married to a man whose name was Joseph, of the house of David. The virgin’s name was Mary.

²⁸ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

²⁸Having come in, the angel said to her, “Rejoice, you highly favored one! The Lord is with you. Blessed are you among women!”

²⁹והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

²⁹But when she saw him, she was greatly troubled at the saying, and considered what kind of salutation this might be.

³⁰ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

³⁰The angel said to her, “Don’t be afraid, Mary, for you have found favor with God.

³¹והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

³¹Behold, you will conceive in your womb, and bring forth a son, and will call his name ‘Jesus.’

³²והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

³²He will be great, and will be called the Son of the Most High. The Lord God will give him the throne of his father, David,

³³ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

³³and he will reign over the house of Jacob forever. There will be no end to his Kingdom.”

³⁴ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

³⁴Mary said to the angel, “How can this be, seeing I am a virgin?”

³⁵ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

³⁵The angel answered her, “The Holy Spirit will come on you, and the power of the Most High will overshadow you. Therefore also the holy one who is born from you will be called the Son of God.

³⁶והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

³⁶Behold, Elizabeth, your relative, also has conceived a son in her old age; and this is the sixth month with her who was called barren.

³⁷כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

³⁷For everything spoken by God is possible.”

³⁸ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

³⁸Mary said, “Behold, the handmaid of the Lord; be it to me according to your word.” The angel departed from her.

³⁹ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

³⁹Mary arose in those days and went into the hill country with haste, into a city of Judah,

⁴⁰ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

⁴⁰and entered into the house of Zacharias and greeted Elizabeth.

⁴¹ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

⁴¹It happened, when Elizabeth heard Mary’s greeting, that the baby leaped in her womb, and Elizabeth was filled with the Holy Spirit.

⁴²ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

⁴²She called out with a loud voice, and said, “Blessed are you among women, and blessed is the fruit of your womb!

⁴³ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

⁴³Why am I so favored, that the mother of my Lord should come to me?

⁴⁴כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

⁴⁴For behold, when the voice of your greeting came into my ears, the baby leaped in my womb for joy!

⁴⁵ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

⁴⁵Blessed is she who believed, for there will be a fulfillment of the things which have been spoken to her from the Lord!”

⁴⁶ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

⁴⁶Mary said, “My soul magnifies the Lord.

⁴⁷ותגל רוחי באלהי ישעי׃

⁴⁸]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

⁴⁸for he has looked at the humble state of his handmaid. For behold, from now on, all generations will call me blessed.

⁴⁹]94-84[׃

⁴⁹For he who is mighty has done great things for me. Holy is his name.

⁵⁰וחסדו לדור דורים על יראיו׃

⁵¹גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

⁵¹He has shown strength with his arm. He has scattered the proud in the imagination of their hearts.

⁵²הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

⁵²He has put down princes from their thrones. And has exalted the lowly.

⁵³רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

⁵³He has filled the hungry with good things. He has sent the rich away empty.

⁵⁴תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

⁵⁵כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

⁵⁵As he spoke to our fathers, to Abraham and his seed forever.”

⁵⁶ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

⁵⁶Mary stayed with her about three months, and then returned to her house.

⁵⁷וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

⁵⁷Now the time that Elizabeth should give birth was fulfilled, and she brought forth a son.

⁵⁸וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

⁵⁸Her neighbors and her relatives heard that the Lord had magnified his mercy towards her, and they rejoiced with her.

⁵⁹ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

⁵⁹It happened on the eighth day, that they came to circumcise the child; and they would have called him Zacharias, after the name of the father.

⁶⁰ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

⁶⁰His mother answered, “Not so; but he will be called John.”

⁶¹ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

⁶¹They said to her, “There is no one among your relatives who is called by this name.”

⁶²וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

⁶²They made signs to his father, what he would have him called.

⁶³וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

⁶³He asked for a writing tablet, and wrote, “His name is John.” They all marveled.

⁶⁴ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

⁶⁴His mouth was opened immediately, and his tongue freed, and he spoke, blessing God.

⁶⁵ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

⁶⁵Fear came on all who lived around them, and all these sayings were talked about throughout all the hill country of Judea.

⁶⁶וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

⁶⁶All who heard them laid them up in their heart, saying, “What then will this child be?” The hand of the Lord was with him.

⁶⁷וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

⁶⁷His father, Zacharias, was filled with the Holy Spirit, and prophesied, saying,

⁶⁸ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

⁶⁸“Blessed be the Lord, the God of Israel, for he has visited and worked redemption for his people;

⁶⁹וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

⁷⁰כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

⁷¹ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

⁷²לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

⁷²to show mercy towards our fathers, to remember his holy covenant,

⁷³את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

⁷⁴להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

⁷⁴to grant to us that we, being delivered out of the hand of our enemies, should serve him without fear,

⁷⁵בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

⁷⁶ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

⁷⁶And you, child, will be called a prophet of the Most High, for you will go before the face of the Lord to prepare his ways,

⁷⁷לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

⁷⁸ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

⁷⁸because of the tender mercy of our God, whereby the dawn from on high will visit us,

⁷⁹להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

⁷⁹to shine on those who sit in darkness and the shadow of death; to guide our feet into the way of peace.”

⁸⁰ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃

⁸⁰The child was growing, and becoming strong in spirit, and was in the desert until the day of his public appearance to Israel.