¹וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃

¹Again he began to teach by the seaside. A great multitude was gathered to him, so that he entered into a boat in the sea, and sat down. All the multitude were on the land by the sea.

²וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃

²He taught them many things in parables, and told them in his teaching,

³שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃

³ “Listen! Behold, the farmer went out to sow,

⁴ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃

⁴ and it happened, as he sowed, some seed fell by the road, and the birds TR adds “of the air” came and devoured it.

⁵ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

⁵ Others fell on the rocky ground, where it had little soil, and immediately it sprang up, because it had no depth of soil.

⁶ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

⁶ When the sun had risen, it was scorched; and because it had no root, it withered away.

⁷ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃

⁷ Others fell among the thorns, and the thorns grew up, and choked it, and it yielded no fruit.

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃

⁸ Others fell into the good ground, and yielded fruit, growing up and increasing. Some brought forth thirty times, some sixty times, and some one hundred times as much.”

⁹ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁹He said, “Whoever has ears to hear, let him hear.”

¹⁰ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃

¹⁰When he was alone, those who were around him with the twelve asked him about the parables.

¹¹ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃

¹¹He said to them, “To you is given the mystery of the Kingdom of God, but to those who are outside, all things are done in parables,

¹²למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

¹² that ‘seeing they may see, and not perceive; and hearing they may hear, and not understand; lest perhaps they should turn again, and their sins should be forgiven them.’” Isaiah 6:9-10

¹³ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃

¹³He said to them, “Don’t you understand this parable? How will you understand all of the parables?

¹⁴הזרע הוא זרע את הדבר׃

¹⁴ The farmer sows the word.

¹⁵ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃

¹⁵ The ones by the road are the ones where the word is sown; and when they have heard, immediately Satan comes, and takes away the word which has been sown in them.

¹⁶וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃

¹⁶ These in the same way are those who are sown on the rocky places, who, when they have heard the word, immediately receive it with joy.

¹⁷אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

¹⁷ They have no root in themselves, but are short-lived. When oppression or persecution arises because of the word, immediately they stumble.

¹⁸והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃

¹⁸ Others are those who are sown among the thorns. These are those who have heard the word,

¹⁹ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

¹⁹ and the cares of this age, and the deceitfulness of riches, and the lusts of other things entering in choke the word, and it becomes unfruitful.

²⁰ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

²⁰ Those which were sown on the good ground are those who hear the word, and accept it, and bear fruit, some thirty times, some sixty times, and some one hundred times.”

²¹ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃

²¹He said to them, “Is the lamp brought to be put under a basket literally, a modion, a dry measuring basket containing about a peck (about 9 litres) or under a bed? Isn’t it put on a stand?

²²כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃

²² For there is nothing hidden, except that it should be made known; neither was anything made secret, but that it should come to light.

²³כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

²³ If any man has ears to hear, let him hear.”

²⁴ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃

²⁴He said to them, “Take heed what you hear. With whatever measure you measure, it will be measured to you, and more will be given to you who hear.

²⁵כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

²⁵ For whoever has, to him will more be given, and he who doesn’t have, even that which he has will be taken away from him.”

²⁶ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

²⁶He said, “The Kingdom of God is as if a man should cast seed on the earth,

²⁷וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃

²⁷ and should sleep and rise night and day, and the seed should spring up and grow, he doesn’t know how.

²⁸כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

²⁸ For the earth bears fruit: first the blade, then the ear, then the full grain in the ear.

²⁹וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

²⁹ But when the fruit is ripe, immediately he puts forth the sickle, because the harvest has come.”

³⁰ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃

³⁰He said, “How will we liken the Kingdom of God? Or with what parable will we illustrate it?

³¹כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃

³¹ It’s like a grain of mustard seed, which, when it is sown in the earth, though it is less than all the seeds that are on the earth,

³²ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃

³² yet when it is sown, grows up, and becomes greater than all the herbs, and puts out great branches, so that the birds of the sky can lodge under its shadow.”

³³ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃

³³With many such parables he spoke the word to them, as they were able to hear it.

³⁴ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃

³⁴Without a parable he didn’t speak to them; but privately to his own disciples he explained everything.

³⁵ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃

³⁵On that day, when evening had come, he said to them, “Let’s go over to the other side.”

³⁶ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃

³⁶Leaving the multitude, they took him with them, even as he was, in the boat. Other small boats were also with him.

³⁷ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃

³⁷A big wind storm arose, and the waves beat into the boat, so much that the boat was already filled.

³⁸והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃

³⁸He himself was in the stern, asleep on the cushion, and they woke him up, and told him, “Teacher, don’t you care that we are dying?”

³⁹ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃

³⁹He awoke, and rebuked the wind, and said to the sea, “Peace! Be still!” The wind ceased, and there was a great calm.

⁴⁰ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

⁴⁰He said to them, “Why are you so afraid? How is it that you have no faith?”

⁴¹וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃

⁴¹They were greatly afraid, and said to one another, “Who then is this, that even the wind and the sea obey him?”