¹ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃

¹On that day Jesus went out of the house, and sat by the seaside.

²ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃

²Great multitudes gathered to him, so that he entered into a boat, and sat, and all the multitude stood on the beach.

³וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃

³He spoke to them many things in parables, saying, “Behold, a farmer went out to sow.

⁴ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃

⁴ As he sowed, some seeds fell by the roadside, and the birds came and devoured them.

⁵ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

⁵ Others fell on rocky ground, where they didn’t have much soil, and immediately they sprang up, because they had no depth of earth.

⁶ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃

⁶ When the sun had risen, they were scorched. Because they had no root, they withered away.

⁷ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃

⁷ Others fell among thorns. The thorns grew up and choked them.

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

⁸ Others fell on good soil, and yielded fruit: some one hundred times as much, some sixty, and some thirty.

⁹מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁹ He who has ears to hear, let him hear.”

¹⁰ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃

¹⁰The disciples came, and said to him, “Why do you speak to them in parables?”

¹¹ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃

¹¹He answered them, “To you it is given to know the mysteries of the Kingdom of Heaven, but it is not given to them.

¹²כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

¹² For whoever has, to him will be given, and he will have abundance, but whoever doesn’t have, from him will be taken away even that which he has.

¹³על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃

¹³ Therefore I speak to them in parables, because seeing they don’t see, and hearing, they don’t hear, neither do they understand.

¹⁴ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

¹⁴ In them the prophecy of Isaiah is fulfilled, which says, ‘By hearing you will hear, and will in no way understand; Seeing you will see, and will in no way perceive:

¹⁵כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

¹⁵ for this people’s heart has grown callous, their ears are dull of hearing, they have closed their eyes; or else perhaps they might perceive with their eyes, hear with their ears, understand with their heart, and should turn again; and I would heal them.’ Isaiah 6:9-10

¹⁶ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃

¹⁶ “But blessed are your eyes, for they see; and your ears, for they hear.

¹⁷כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃

¹⁷ For most certainly I tell you that many prophets and righteous men desired to see the things which you see, and didn’t see them; and to hear the things which you hear, and didn’t hear them.

¹⁸לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃

¹⁸ “Hear, then, the parable of the farmer.

¹⁹כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃

¹⁹ When anyone hears the word of the Kingdom, and doesn’t understand it, the evil one comes, and snatches away that which has been sown in his heart. This is what was sown by the roadside.

²⁰והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃

²⁰ What was sown on the rocky places, this is he who hears the word, and immediately with joy receives it;

²¹אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃

²¹ yet he has no root in himself, but endures for a while. When oppression or persecution arises because of the word, immediately he stumbles.

²²והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

²² What was sown among the thorns, this is he who hears the word, but the cares of this age and the deceitfulness of riches choke the word, and he becomes unfruitful.

²³והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

²³ What was sown on the good ground, this is he who hears the word, and understands it, who most certainly bears fruit, and brings forth, some one hundred times as much, some sixty, and some thirty.”

²⁴וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃

²⁴He set another parable before them, saying, “The Kingdom of Heaven is like a man who sowed good seed in his field,

²⁵ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃

²⁵ but while people slept, his enemy came and sowed darnel weeds darnel is a weed grass (probably bearded darnel or lolium temulentum) that looks very much like wheat until it is mature, when the difference becomes very apparent. also among the wheat, and went away.

²⁶וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃

²⁶ But when the blade sprang up and brought forth fruit, then the darnel weeds appeared also.

²⁷ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃

²⁷ The servants of the householder came and said to him, ‘Sir, didn’t you sow good seed in your field? Where did this darnel come from?’

²⁸ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃

²⁸ “He said to them, ‘An enemy has done this.’ “The servants asked him, ‘Do you want us to go and gather them up?’

²⁹ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃

²⁹ “But he said, ‘No, lest perhaps while you gather up the darnel weeds, you root up the wheat with them.

³⁰הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

³⁰ Let both grow together until the harvest, and in the harvest time I will tell the reapers, “First, gather up the darnel weeds, and bind them in bundles to burn them; but gather the wheat into my barn.”’”

³¹וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃

³¹He set another parable before them, saying, “The Kingdom of Heaven is like a grain of mustard seed, which a man took, and sowed in his field;

³²והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃

³² which indeed is smaller than all seeds. But when it is grown, it is greater than the herbs, and becomes a tree, so that the birds of the air come and lodge in its branches.”

³³וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

³³He spoke another parable to them. “The Kingdom of Heaven is like yeast, which a woman took, and hid in three measures literally, three sata. 3 sata is about 39 litres or a bit more than a bushel of meal, until it was all leavened.”

³⁴כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃

³⁴Jesus spoke all these things in parables to the multitudes; and without a parable, he didn’t speak to them,

³⁵למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

³⁵that it might be fulfilled which was spoken through the prophet, saying, “I will open my mouth in parables; I will utter things hidden from the foundation of the world.” Psalm 78:2

³⁶אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃

³⁶Then Jesus sent the multitudes away, and went into the house. His disciples came to him, saying, “Explain to us the parable of the darnel weeds of the field.”

³⁷ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃

³⁷He answered them, “He who sows the good seed is the Son of Man,

³⁸והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃

³⁸ the field is the world; and the good seed, these are the children of the Kingdom; and the darnel weeds are the children of the evil one.

³⁹והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃

³⁹ The enemy who sowed them is the devil. The harvest is the end of the age, and the reapers are angels.

⁴⁰והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃

⁴⁰ As therefore the darnel weeds are gathered up and burned with fire; so will it be at the end of this age.

⁴¹בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃

⁴¹ The Son of Man will send out his angels, and they will gather out of his Kingdom all things that cause stumbling, and those who do iniquity,

⁴²והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁴² and will cast them into the furnace of fire. There will be weeping and the gnashing of teeth.

⁴³אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁴³ Then the righteous will shine forth like the sun in the Kingdom of their Father. He who has ears to hear, let him hear.

⁴⁴עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

⁴⁴ “Again, the Kingdom of Heaven is like a treasure hidden in the field, which a man found, and hid. In his joy, he goes and sells all that he has, and buys that field.

⁴⁵עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃

⁴⁵ “Again, the Kingdom of Heaven is like a man who is a merchant seeking fine pearls,

⁴⁶וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

⁴⁶ who having found one pearl of great price, he went and sold all that he had, and bought it.

⁴⁷עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃

⁴⁷ “Again, the Kingdom of Heaven is like a dragnet, that was cast into the sea, and gathered some fish of every kind,

⁴⁸וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃

⁴⁸ which, when it was filled, they drew up on the beach. They sat down, and gathered the good into containers, but the bad they threw away.

⁴⁹כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃

⁴⁹ So will it be in the end of the world. The angels will come forth, and separate the wicked from among the righteous,

⁵⁰והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁵⁰ and will cast them into the furnace of fire. There will be the weeping and the gnashing of teeth.”

⁵¹ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

⁵¹Jesus said to them, “Have you understood all these things?” They answered him, “Yes, Lord.”

⁵²ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃

⁵²He said to them, “Therefore every scribe who has been made a disciple in the Kingdom of Heaven is like a man who is a householder, who brings out of his treasure new and old things.”

⁵³ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃

⁵³It happened that when Jesus had finished these parables, he departed from there.

⁵⁴ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃

⁵⁴Coming into his own country, he taught them in their synagogue, so that they were astonished, and said, “Where did this man get this wisdom, and these mighty works?

⁵⁵הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃

⁵⁵Isn’t this the carpenter’s son? Isn’t his mother called Mary, and his brothers, James, Joses, Simon, and Judas or, Judah ?

⁵⁶ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃

⁵⁶Aren’t all of his sisters with us? Where then did this man get all of these things?”

⁵⁷ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃

⁵⁷They were offended by him. But Jesus said to them, “A prophet is not without honor, except in his own country, and in his own house.”

⁵⁸ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃

⁵⁸He didn’t do many mighty works there because of their unbelief.