¹ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים׃

¹Now it happened, when it was reported to Sanballat and Tobiah, and to Geshem the Arabian, and to the rest of our enemies, that I had built the wall, and that there was no breach left therein; (though even to that time I had not set up the doors in the gates;)

²וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה׃

²that Sanballat and Geshem sent to me, saying, “Come, let us meet together in the villages in the plain of Ono.” But they intended to harm me.

³ואשלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם׃

³I sent messengers to them, saying, “I am doing a great work, so that I can’t come down. Why should the work cease, while I leave it, and come down to you?”

⁴וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה׃

⁴They sent to me four times after this sort; and I answered them the same way.

⁵וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית את נערו ואגרת פתוחה בידו׃

⁵Then Sanballat sent his servant to me the same way the fifth time with an open letter in his hand,

⁶כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך כדברים האלה׃

⁶in which was written, “It is reported among the nations, and Gashmu says it, that you and the Jews intend to rebel. Because of that, you are building the wall. You would be their king, according to these words.

⁷וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו׃

⁷You have also appointed prophets to preach of you at Jerusalem, saying, ‘There is a king in Judah!’ Now it will be reported to the king according to these words. Come now therefore, and let us take counsel together.”

⁸ואשלחה אליו לאמר לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם׃

⁸Then I sent to him, saying, “There are no such things done as you say, but you imagine them out of your own heart.”

⁹כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי׃

⁹For they all would have made us afraid, saying, “Their hands will be weakened from the work, that it not be done. But now, strengthen my hands.”

¹⁰ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך׃

¹⁰I went to the house of Shemaiah the son of Delaiah the son of Mehetabel, who was shut in at his home; and he said, “Let us meet together in God’s house, within the temple, and let us shut the doors of the temple; for they will come to kill you; yes, in the night will they come to kill you.”

¹¹ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי לא אבוא׃

¹¹I said, “Should such a man as I flee? Who is there that, being such as I, would go into the temple to save his life? I will not go in.”

¹²ואכירה והנה לא אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו׃

¹²I discerned, and behold, God had not sent him; but he pronounced this prophecy against me. Tobiah and Sanballat had hired him.

¹³למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני׃

¹³He hired so that I would be afraid, do so, and sin, and that they might have material for an evil report, that they might reproach me.

¹⁴זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי׃

¹⁴“Remember, my God, Tobiah and Sanballat according to these their works, and also the prophetess Noadiah, and the rest of the prophets, that would have put me in fear.”

¹⁵ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול לחמשים ושנים יום׃

¹⁵So the wall was finished in the twenty-fifth day of Elul, in fifty-two days.

¹⁶ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת׃

¹⁶It happened, when all our enemies heard of it, that all the nations that were about us were afraid, and were much cast down in their own eyes; for they perceived that this work was worked of our God.

¹⁷גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם׃

¹⁷Moreover in those days the nobles of Judah sent many letters to Tobiah, and Tobiah’s letters came to them.

¹⁸כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו לקח את בת משלם בן ברכיה׃

¹⁸For there were many in Judah sworn to him, because he was the son-in-law of Shecaniah the son of Arah; and his son Jehohanan had taken the daughter of Meshullam the son of Berechiah as wife.

¹⁹גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני׃

¹⁹Also they spoke of his good deeds before me, and reported my words to him. Tobiah sent letters to put me in fear.