1וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃
1Israel stayed in Shittim; and the people began to play the prostitute with the daughters of Moab:
2ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃
2for they called the people to the sacrifices of their gods; and the people ate, and bowed down to their gods.
3ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃
3Israel joined himself to Baal Peor: and the anger of Yahweh was kindled against Israel.
4ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃
4Yahweh said to Moses, “Take all the chiefs of the people, and hang them up to Yahweh before the sun, that the fierce anger of Yahweh may turn away from Israel.”
5ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃
5Moses said to the judges of Israel, “Everyone kill his men who have joined themselves to Baal Peor.”
6והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃
6Behold, one of the children of Israel came and brought to his brothers a Midianite woman in the sight of Moses, and in the sight of all the congregation of the children of Israel, while they were weeping at the door of the Tent of Meeting.
7וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃
7When Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, saw it, he rose up from the midst of the congregation, and took a spear in his hand;
8ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃
8and he went after the man of Israel into the pavilion, and thrust both of them through, the man of Israel, and the woman through her body. So the plague was stayed from the children of Israel.
9ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃
9Those who died by the plague were twenty-four thousand.
10וידבר יהוה אל משה לאמר׃
10Yahweh spoke to Moses, saying,
11פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃
11“Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, has turned my wrath away from the children of Israel, in that he was jealous with my jealousy among them, so that I didn’t consume the children of Israel in my jealousy.
12לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃
12Therefore say, ‘Behold, I give to him my covenant of peace:
13והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃
13and it shall be to him, and to his seed after him, the covenant of an everlasting priesthood; because he was jealous for his God, and made atonement for the children of Israel.’”
14ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃
14Now the name of the man of Israel that was slain, who was slain with the Midianite woman, was Zimri, the son of Salu, a prince of a fathers’ house among the Simeonites.
15ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃
15The name of the Midianite woman who was slain was Cozbi, the daughter of Zur; he was head of the people of a fathers’ house in Midian.
16וידבר יהוה אל משה לאמר׃
16Yahweh spoke to Moses, saying,
17צרור את המדינים והכיתם אותם׃
17“Harass the Midianites, and strike them;
18כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃
18for they harassed you with their wiles, with which they have deceived you in the matter of Peor, and in the matter of Cozbi, the daughter of the prince of Midian, their sister, who was slain on the day of the plague in the matter of Peor.”