¹Zvichakadaro makumi ezvuru zvevanhu akati aungana, zvekuti vaitsikana, akatanga kutaura kuvadzidzi vake pakutanga achiti: Imwi chenjerai mbiriso yevaFarisi, inova unyepedzeri.

¹ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃

²Uye hakuna chinhu chakafukidzwa, chisingazopenengurwi, kana chakavigwa, chisingazozikamwi.

²ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

³Naizvozvo zvose zvamakataura murima zvichanzwikwa muchiedza; neizvo zvamakataura munzeve mudzimba dzemukati zvichaparidzwa pamusoro pematenga edzimba.

³לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃

⁴Uye ndinoti kwamuri shamwari dzangu: Musatya vanouraya muviri, asi shure kweizvozvo vasingazogoni kuita chimwe chinhu.

⁴ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃

⁵Asi ndichakuratidzai wamunofanira kutya: Ityai iye unoti shure kwekuuraya une simba rekukanda mugehena; hongu, ndinoti kwamuri: Ityai iye.

⁵אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃

⁶Ko dhimba shanu hadzitengeswi nemakobiri maviri here? Hakuna imwe yadzo inokanganikwa pamberi paMwari.

⁶הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃

⁷Asi kunyangwe nevhudzi remusoro wenyu rakaverengwa rose. Musatya naizvozvo, munopfuura dhimba zhinji.

⁷ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃

⁸Ndinotiwo kwamuri: Umwe neumwe unondibvuma pamberi pevanhu, Mwanakomana wemunhu uchamubvumawo pamberi pevatumwa vaMwari;

⁸ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃

⁹asi unondiramba pamberi pevanhu, ucharambwa pamberi pevatumwa vaMwari.

⁹ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃

¹⁰Uye umwe neumwe unoreva shoko achipikisa Mwanakomana wemunhu, uchakangamwirwa; asi uyo unonyomba Mweya Mutsvene haazokangamwirwi.

¹⁰וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃

¹¹Kana vachikuisai kumasinagoge nevatongi nevane simba, musafunganya kuti muchapindurei kana sei, kana muchataurei;

¹¹וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃

¹²nekuti Mweya Mutsvene uchakudzidzisai neawa iro zvamunofanira kutaura.

¹²כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃

¹³Zvino umwe wechaunga wakati kwaari: Mudzidzisi, udzai mwanakomana wamai vangu agovane nhaka neni.

¹³ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃

¹⁴Asi wakati kwaari: Iwe munhu, ndiani wakandigadza kuva mutongi kana mugoveri pamusoro penyu?

¹⁴ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃

¹⁵Akati kwavari: Ngwarirai muchenjerere ruchiva, nekuti upenyu hwemunhu hahusi mukuwanda kwezvinhu zvaanazvo.

¹⁵ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃

¹⁶Akataura mufananidzo kwavari, achiti: Munda weumwe munhu mufumi wakabereka kwazvo;

¹⁶וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃

¹⁷akafunga mukati make, achiti: Ndichaitei? Nekuti handina nzvimbo pandingaunganidzira zvibereko zvangu.

¹⁷ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃

¹⁸Ndokuti: Ndichaita izvi: Ndichaputsa matura angu, ndivake makuru, ndiunganidzire zvirimwa zvangu zvose ipapo, nenhumbi dzangu,

¹⁸ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃

¹⁹ndigoti kumweya wangu: Mweya, une zvinhu zvakawanda zvakanaka, zvakachengeterwa makore mazhinji; zorora, idya, imwa, fara.

¹⁹ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃

²⁰Asi Mwari akati kwaari: Dununu, usiku hwuno mweya wako uchadikamwa kubva kwauri; ko izvo zvawagadzirira, zvichava zvaani?

²⁰והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃

²¹Zvakadaro kune unozviunganidzira fuma, asi asina kufuma kuna Mwari.

²¹זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃

²²Zvino wakati kuvadzidzi vake: Naizvozvo ndinoti kwamuri: Musafunganya pamusoro peupenyu hwenyu, kuti muchadyei; kana muviri, kuti muchapfekei.

²²ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃

²³Upenyu hwunopfuura chikafu, nemuviri zvipfeko.

²³הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃

²⁴Fungai makunguvo, kuti haadzvari, kana kukohwa, haana tsapi kana dura; asi Mwari unoafunda. Imwi munokunda zvikuru sei shiri?

²⁴התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃

²⁵Ndiani kwamuri nekufunganya ungagona kuwedzera mbimbi* imwe paurefu hwake?

²⁵ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃

²⁶Naizvozvo kana musingagoni kuita chinhu chidukusa, munofunganyirei pamusoro pezvimwe?

²⁶ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃

²⁷Fungai midovatova, kuti inokura sei; haichami, hairuki; asi ndinoti kwamuri: NaSoromoni mukubwinya kwake kose, haana kupfekedzwa seumwe wawo.

²⁷התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃

²⁸Zvino kana Mwari achipfekedza saizvozvo uswa hwuri panyika nhasi, mangwana hwokandirwa muchoto, uchakupfekedzai nekupfuurisa sei, imwi verutendo ruduku?

²⁸ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃

²⁹Zvino imwi musatsvaka zvamuchadya kana zvamuchamwa; uye musazvidya moyo.

²⁹גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃

³⁰Nekuti zvinhu izvi zvose marudzi enyika anozvitsvaka; asi Baba venyu vanoziva kuti munoshaiwa izvozvi.

³⁰כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃

³¹Asi tsvakai ushe hwaMwari, naizvozvi zvose zvichawedzerwa kwamuri.

³¹אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃

³²Musatya boka duku; nekuti mufaro waBaba venyu kukupai ushe.

³²אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃

³³Tengesai izvo zvamunazvo mupe varombo zvipo. Muzviitire zvikwama zvisingashakari, fuma kumatenga isingaperi, pasina mbavha ingasvika kana zvifusi zvingaodza.

³³מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃

³⁴Nekuti pane fuma yenyu, ndipo pachava nemoyo wenyu.

³⁴כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

³⁵Zviuno zvenyu ngazvigare zvakasungwa, nemwenje ichipfuta.

³⁵מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃

³⁶Nemwi muve sevanhu vakarindira ishe wavo, pakudzoka kwake kumuchato, kuti kana achisvika akagogodza, vangamuzarurira pakarepo.

³⁶ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃

³⁷Vakaropafadzwa varanda avo, vanoti kana ishe achisvika unovawana vakarindira; zvirokwazvo ndinoti kwamuri: Uchazvisunga, akavagarisa pakudya, akaswedera akavashandira.

³⁷אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃

³⁸Kana akasvika nenguva yekurindira yechipiri, kana kusvika nenguva yekurindira yechitatu, akawana vakadaro, vakaropafadzwa varanda ivavo.

³⁸ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃

³⁹Asi muzive izvi, kuti dai mwene weimba aiziva nderipi awa mbavha rainouya, ungadai akarinda, akasatendera imba yake kuti ipazwe.

³⁹וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃

⁴⁰Naizvozvo imwiwo ivai makazvigadzirira; nekuti neawa ramusingafungiri Mwanakomana wemunhu unouya.

⁴⁰לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃

⁴¹Petro ndokuti kwaari: Ishe, munoutaura mufananidzo uyu kwatiri, kana kune vosewo?

⁴¹ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃

⁴²Ishe ndokuti: Ko ndiani zvino mutariri uyu wakatendeka uye wakachenjera, ishe waachagadza pamusoro pevaranda vake, kuti ape mugove wechikafu nenguva yakafanira?

⁴²ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃

⁴³Wakaropafadzwa muranda uyo, unoti kana ishe wake achisvika, amuwane achiita saizvozvo.

⁴³אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃

⁴⁴Zvirokwazvo ndinoti kwamuri: Uchamugadza pamusoro pezvose zvaanazvo.

⁴⁴אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃

⁴⁵Asi kana muranda uyo akati mumoyo make: Ishe wangu wanonoka kuuya; akatanga kurova varandarume nevarandakadzi, nekudya, nekumwa, nekudhakwa;

⁴⁵והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃

⁴⁶ishe wemuranda uyo uchasvika nezuva raasingatarisiri, neawa raasingazivi, akamugura nepakati, akamugovera mugove wake pamwe nevasakatendeka.

⁴⁶בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃

⁴⁷Muranda uyo waiziva chido chaishe wake, akasagadzirira, kana kuita zvinoenderana nechido chake, ucharohwa neshamhu zhinji.

⁴⁷]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃

⁴⁸Asi wakange asingazivi, akaita zvakafanira kurohwa, ucharohwa neshamhu shoma. Uye wose wakapiwa zvizhinji, zvizhinji zvichatsvakwa kwaari; neunobatiswa zvizhinji, vachareva zvinopfuurisa kwaari.

⁴⁸]84-74[׃

⁴⁹Ndakauya kuzokanda moto panyika, zvino ndichadei kana watobatidzwa?

⁴⁹להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃

⁵⁰Asi ndine rubhabhatidzo rwandichabhabhatidzwa narwo, zvino ndinomanikidzwa sei kusvikira rwuchipedziswa.

⁵⁰ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃

⁵¹Munofunga kuti ndakauya kuzopa rugare panyika here? Kwete, ndinoti kwamuri, asi kutozopesanisa.

⁵¹החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃

⁵²Nekuti kubva zvino vashanu muimba imwe vachapesana, vatatu vachipikisana nevaviri, uye vaviri vachipikisana nevatatu,

⁵²כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃

⁵³vachapesana, baba vachipikisana nemwanakomana, nemwanakomana achipikisana nababa; mai vachipikisana nemukunda, nemukunda achipikisana namai; vamwene vachipikisana nemuroora wavo, nemuroora achipikisana navamwene vake.

⁵³האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃

⁵⁴Akatiwo kuzvaunga: Kana muchiona gore richisimuka kubva kumavirira, pakarepo munoti: Mvura inouya; zvodaro.

⁵⁴ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃

⁵⁵Uye kana muchiona mhepo yekumaodzanyemba ichivhuvhuta munoti: Kuchapisa; zvoitika.

⁵⁵ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃

⁵⁶Vanyepedzeri! Munoziva kuongorora zvimiro zvekudenga nezvenyika, asi hamuongorori sei nguva ino?

⁵⁶החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃

⁵⁷Ko munoregerei imwi kuzvitongera mumene zvakarurama?

⁵⁷למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃

⁵⁸Nekuti kana uchienda kumutungamiriri nemudzivisi wako, ita zvakanaka kuti usunungurwe naye muchiri munzira; kuti arege kukukwevera kumutongi, mutongi akukumikidze kumupurisa, mupurisa akukande mutirongo.

⁵⁸כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃

⁵⁹Ndinoti kwauri: Haungatongobudimo, kusvikira waripa kunyange kamari kekupedzisira.

⁵⁹ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃