1It happened, when Samuel was old, that he made his sons judges over Israel.
1ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃
2Now the name of his firstborn was Joel; and the name of his second, Abijah: they were judges in Beersheba.
2ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃
3His sons didn’t walk in his ways, but turned aside after lucre, and took bribes, and perverted justice.
3ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃
4Then all the elders of Israel gathered themselves together, and came to Samuel to Ramah;
4ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃
5and they said to him, “Behold, you are old, and your sons don’t walk in your ways: now make us a king to judge us like all the nations.”
5ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃
6But the thing displeased Samuel, when they said, “Give us a king to judge us.” Samuel prayed to Yahweh.
6וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃
7Yahweh said to Samuel, “Listen to the voice of the people in all that they tell you; for they have not rejected you, but they have rejected me, that I should not be king over them.
7ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃
8According to all the works which they have done since the day that I brought them up out of Egypt even to this day, in that they have forsaken me, and served other gods, so do they also to you.
8ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃
9Now therefore listen to their voice: however you shall protest solemnly to them, and shall show them the way of the king who shall reign over them.”
9ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃
10Samuel told all the words of Yahweh to the people who asked of him a king.
10ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃
11He said, “This will be the way of the king who shall reign over you: he will take your sons, and appoint them to him, for his chariots, and to be his horsemen; and they shall run before his chariots;
11ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃
12and he will appoint them to him for captains of thousands, and captains of fifties; and he will assign some to plow his ground, and to reap his harvest, and to make his instruments of war, and the instruments of his chariots.
12ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃
13He will take your daughters to be perfumers, and to be cooks, and to be bakers.
13ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃
14He will take your fields, and your vineyards, and your olive groves, even their best, and give them to his servants.
14ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃
15He will take the tenth of your seed, and of your vineyards, and give to his officers, and to his servants.
15וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃
16He will take your male servants, and your female servants, and your best young men, and your donkeys, and put them to his work.
16ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃
17He will take the tenth of your flocks: and you shall be his servants.
17צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃
18You shall cry out in that day because of your king whom you shall have chosen you; and Yahweh will not answer you in that day.”
18וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃
19But the people refused to listen to the voice of Samuel; and they said, “No; but we will have a king over us,
19וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃
20that we also may be like all the nations, and that our king may judge us, and go out before us, and fight our battles.”
20והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃
21Samuel heard all the words of the people, and he rehearsed them in the ears of Yahweh.
21וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃
22Yahweh said to Samuel, “Listen to their voice, and make them a king.” Samuel said to the men of Israel, “Every man go to his city.”
22ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃