1When David was a little past the top, behold, Ziba the servant of Mephibosheth met him, with a couple of donkeys saddled, and on them two hundred loaves of bread, and one hundred clusters of raisins, and one hundred summer fruits, and a bottle of wine.
1ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין׃
2The king said to Ziba, What do you mean by these? Ziba said, The donkeys are for the king’s household to ride on; and the bread and summer fruit for the young men to eat; and the wine, that such as are faint in the wilderness may drink.
2ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר׃
3The king said, “Where is your master’s son?” Ziba said to the king, “Behold, he is staying in Jerusalem; for he said, ‘Today the house of Israel will restore me the kingdom of my father.’”
3ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי׃
4Then the king said to Ziba, “Behold, all that pertains to Mephibosheth is yours.” Ziba said, “I do obeisance. Let me find favor in your sight, my lord, O king.”
4ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך׃
5When king David came to Bahurim, behold, a man of the family of the house of Saul came out, whose name was Shimei, the son of Gera. He came out, and cursed still as he came.
5ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל׃
6He cast stones at David, and at all the servants of king David, and all the people and all the mighty men were on his right hand and on his left.
6ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו׃
7Shimei said when he cursed, “Be gone, be gone, you man of blood, and base fellow!
7וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל׃
8Yahweh has returned on you all the blood of the house of Saul, in whose place you have reigned! Yahweh has delivered the kingdom into the hand of Absalom your son! Behold, you are caught by your own mischief, because you are a man of blood!”
8השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה׃
9Then Abishai the son of Zeruiah said to the king, “Why should this dead dog curse my lord the king? Please let me go over and take off his head.”
9ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו׃
10The king said, “What have I to do with you, you sons of Zeruiah? Because he curses, and because Yahweh has said to him, ‘Curse David;’ who then shall say, ‘Why have you done so?’”
10ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן׃
11David said to Abishai, and to all his servants, “Behold, my son, who came forth from my bowels, seeks my life. How much more this Benjamite, now? Leave him alone, and let him curse; for Yahweh has invited him.
11ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה׃
12It may be that Yahweh will look on the wrong done to me, and that Yahweh will repay me good for the cursing of me today.”
12אולי יראה יהוה בעוני והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה׃
13So David and his men went by the way; and Shimei went along on the hillside opposite him, and cursed as he went, threw stones at him, and threw dust.
13וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר׃
14The king, and all the people who were with him, came weary; and he refreshed himself there.
14ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם׃
15Absalom, and all the people, the men of Israel, came to Jerusalem, and Ahithophel with him.
15ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו׃
16It happened, when Hushai the Archite, David’s friend, had come to Absalom, that Hushai said to Absalom, “Long live the king! Long live the king!”
16ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלם יחי המלך יחי המלך׃
17Absalom said to Hushai, “Is this your kindness to your friend? Why didn’t you go with your friend?”
17ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך׃
18Hushai said to Absalom, “No; but whomever Yahweh, and this people, and all the men of Israel have chosen, his will I be, and with him I will stay.
18ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל לא אהיה ואתו אשב׃
19Again, whom should I serve? Shouldn’t I serve in the presence of his son? As I have served in your father’s presence, so will I be in your presence.”
19והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך׃
20Then Absalom said to Ahithophel, “Give your counsel what we shall do.”
20ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה׃
21Ahithophel said to Absalom, “Go in to your father’s concubines, that he has left to keep the house. Then all Israel will hear that you are abhorred by your father. Then the hands of all who are with you will be strong.”
21ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך׃
22So they spread Absalom a tent on the top of the house; and Absalom went in to his father’s concubines in the sight of all Israel.
22ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל׃
23The counsel of Ahithophel, which he gave in those days, was as if a man inquired at the oracle of God: so was all the counsel of Ahithophel both with David and with Absalom.
23ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם׃